יום רביעי, 13 במאי 2020

 פחדתי להיות אני

פחדתי שזה יהיה יותר מידי
שזה יציף
שזה יכאב
הקיום שלי
הרגשות שלי
פחדתי להרוס
הרגשתי שלהיות אני
זה יהרוס
אז שמתי מסיכה של חיוך
של
הכל בסדר
ואמרתי לפחדים ולעצב ולתסכול
"שששששש... לא לא קרה כלום.. הכל בסדר.. את מדמיינת.. "
בלמתי אותם
השתקתי אותם
השתקתי אותי
את קולי
את כל כולי

והיה חנוק שם מתחת למסיכה
אז מידי פעם הייתי מסכימה לעצמי לבכות
בשירותים..
אבל הוא בקושי יצא הבכי..
בקושי שיצא ממני משהו..
עצירות מוחלטת וקשה
חנק

והיא קראה לי מתוכי
ולא ויתרה עליי
הילדה שבי
אלוהים שלח לי מלא סימנים
והם נפלו לאט לאט האסימונים

וככל שניסיתי לחפש בחוץ
כך שוב ושוב
הוא החזיר אותי לבפנים
לתוכי
אליה
לילדה המופלאה הזו שבתוכי
כל פעם שניסיתי לברוח החוצה
ולתת למישהו את המשימה של לאהוב אותי
קיבלתי חץ מואר חזרה פנימה

אף אחד בעולם הזה לא יכול לאהוב אותי במקומי!
רק אני 
זו
אהבת האמת שחיפשתי בחוץ כל חיי 
תודה תודה תודה!!

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏תקריב‏‏‏

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה