יום רביעי, 27 באפריל 2016

חירות זו בחירה

לצאת לחירות זו בחירה
בחירה בתוכנו
יש לנו בכל רגע בחירה לראות את אותו דבר מגוון צבעים
אנחנו בוחרים איך לראות את הדברים
לפעמים אנחנו זוכרים משהו שבכלל לא קרה בדיוק איך שקרה
הפסח הזה השתחררתי מזיכרון ש"האכלתי" כל כך הרבה זמן
כל כך רציתי להאמין בו והוא באמת הפך להיות חלק ממני
אבל.. הוא עיכב אותי הוא חסם אותי ומשהו לא הסתדר לי..
זה היה מוזר
הייתי עבד של הזיכרון הזה
הזיכרון המתוק הזה הפך להיות אמונה
ובגלל שהוא לא היה מדויק .. גם האמונה לא היתה מדויקת
מה שגרם לי לחסימה
מעניין שהכל קרה בפסח גם הזיכרון .. וגם ההשתחררות ממנו
או יותר נכון הדיוק שלו
הבנתי משהו על התאהבות שהיתה לי
הבנתי שלא התאהבתי ברגע אחד וזה חזק ממני
חשבתי כך..
חשבתי שזו אהבה גורלית
כזו שחזקה ממני
שלא משחררת ממני
ופתאום הגיעה אליי נשמה מופלאה
שהזכירה לי שגם אז..היו לי חששות
היו לי התלבטויות
אבל האומץ והחיבור ניצחו והחליטו לפתוח את הלב
הבנתי שבחרתי
שזה לא בחר בי
בחרתי לפתוח את הלב
באומץ
ו.. ואווו כמה שזה משחרר
כמה שזה מרגיש מדויק
חיבורים נוצרים כל הזמן
בעצמות שונות..
אך הבחירה להתאהב
זו הבחירה לפתוח את הלב
למרות כל הפחדים והחששות
לחבק את האי ודאות
ב א ה ב ה
אני בוחרת בחירות לפתוח את הלב שלי באומץ

יום שישי, 22 באפריל 2016

פסח

לכל האחד שאנחנו...
המשפחה האינסופית שאנחנו..
חג של שמחה אמיתית שאינה תלויה בדבר..
על שהיותנו קיימים כאן או שם..
על החירות שניתנת לנו בכל רגע לבחור מחדש..
אמן ואמן שנחיה כל רגע מחדש כאילו הוא חיים שלמים..
נודה על הרגע הזה המופלא..
ונזכור שכל רגע הוא נקודת התחלה חדשה
מברכת אותנו שנחזור בכל רגע לאמת הפשוטה הנקייה והטובה
להיות נאמנים למצפן הפנימי שלנו!
להיות טובים איתנו ולהרגיש כל כך שלמים עד כדי מציאת המילים המדויקות שיצאו אל הסובבים אותנו..
מילים שיתנו השראה , יתקבלו באהבה וירבו קבלה עצמית לכל אחד ואחת
להיות מי שהוא באמת...
כל כולי תקווה שמילים אלו מדויקות ומביאות את הכוונה שלשמה התכוונתי
או בעצם..
לכל כוונה טובה אחרת שמביאה לריפוי וליציאה לחירות של אמת...
חג אביב מלא בשמחה, אהבה, אחדות, קבלה ובריאות!
סמל ההבעה ‏‎heart‎‏
זהר

יום חמישי, 14 באפריל 2016

הכי טוב

עשיתי הכי טוב שאני יכולה לאותו הרגע...
אז למה.. למה הוא התאכזב?
עשיתי הכי טוב שהייתי מסוגלת לאותו רגע..
אז.. למה היא כעסה??
המוני אנשים ברגע זה כועסים זה על זה.. מאוכזבים זה מזה..
ולמה?
כי האדם שמולם עשה הכי טוב שהוא יכל לאותו הרגע..
האם באמת נכון לכעוס ולהתאכזב ממי שעשה הכי טוב שלו לאותו הרגע..?
ואני אומרת אותו הרגע כי בכל רגע הטוב שאנחנו מסוגלים לתת משתנה ויכול להשתנות מקצה לקצה וזה תלוי בכל כך הרבה דברים פנימיים וחיצוניים..
האם אנחנו יכולים לומר שמה שהוא נתן הוא לא טוב מספיק?
לשפוט.. לתת ציון..לבקר את הטוב שהוא הביא..?
אין לנו מושג קלוש מה האדם שמולנו חווה או מרגיש בכל רגע..
אנחנו אפילו פעמים רבות לא יודעים בעצמנו מה אנחנו מרגישים...אז בטח ובטח לא נדע מה עובר האדם שמולנו.. גם אם הוא האדם הכי קרוב לנו... אנחנו יכולים לנסות להבין.. להרגיש אמפתיה עמוקה .. ויכול להיות שבאמת נבין .. הכי טוב בעולם, אבל אף פעם זה לא עד הסוף וטוב שכך..זה שומר על האיזון...
המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים להעניק לעצמנו ולאדם שמולנו היא פשוט לא לכעוס ..לא להתאכזב.. לא לבקר ולא לשפוט אלא.. פשוט לקבל.. לקבל שזה הכי טוב שהאדם שמולנו יכל להביא ולהסתכל על הטוב הזה בטוב.. אפילו לשמוח עליו.. גם אם זה קשה לנו..
לתת לו להיות מי שהוא
כמו שאנחנו רוצים שיתנו לנו פשוט להיות מי שאנחנו..
לזכור בכל רגע ורגע שאני כמו האדם שמולי עושים הכי טוב שאנחנו יכולים לאותו רגע..
גם אם זה לא נראה לנו הכי טוב..
לשמוח על הטוב..
ולהאמין שיבואו עוד רגעים שבהם הטוב יהיה כל כך טוב שאפילו לא נצטרך רגע לעצור ולהזכיר לעצמנו שזה הכי טוב שאני או הוא מביאים ..
זה
זה בדיוק..
ואהבת לרעך כמוך...
חג חירות שמח!
שנצליח בכל רגע ורגע לצאת מהמיצרים שעוצרים אותנו ומעכבים אותנו ..
נשחרר את עצמנו מעבדות לחירות אמיתית!