אני חושבת ומרגישה שאלוהים התכוון
ועדיין מתכוון למשהו אחר..
הוא מתכוון שפשוט נחיה בשלום
בשלום עם עצמנו
בשלום אחד עם השני
בשלום עם השכנים
בשלום עם הטבע
בשלום עם השלום..
וזה לא משנה אם הלכנו לבית הכנסת
או לכנסיה.. או למסגד
לא משנה אם התפללנו בדיוק מה שכתוב
לא משנה אם הבגד הוא בדיוק לפי הס"מ שכתוב
זה לא משנה...
כל הדברים האלו... באים לעזור לנו לחיות בשלום
ואם הם הופכים להיות העיקר.. זה מפספס את הפואנטה
הוא באמת מתכוון שנעשה מה שטוב לנו כמובן..
ובית כנסת וכנסיה.. ומנזר ומסגד ו..כל בית תפילה אחר הוא אחלה
וכל החגים הם ממש אחלה
ומה שעושה לך טוב.. תעשה אותו!
אבל הוא פשוט התכוון שתעשה אותו בלי לכפות על אחרים גם לעשות אותו..
כי אז העיניין המרכזי כאן של השלום.. פשוט לא מצליח..
זה כמו שמישהו לא אוהב גלידה
ואתה כן אוהב
אולי תדבר איתו כל היום על גלידה?
אולי תעשה ערןץ לגלידה.. ?
אולי תרדוף אחריו עם כפית של גלידה (עד שהיא תימס.. ואז ממש בעסה לך כי זה ממש דביק )
אולי תעמוד ברחוב ותציע גלידה ממש בשכנוע.. אבל דווקא לאלו שלא אוהבים..?
טוב.. זה אולי עוד בגדר הסביר..
אבל יש את הקיצוני שיתווכח איתך ויאמר לך שאתה לא בסדר שאתה לא אוהב גלידה.. ינסה להפנט אותך.. ואולי יחטוף אותך ושניה לפני שהוא רוצח אותך.. ידחוף לך כף של גלידה!! ויצלם אותך לעולם.. שיראה כמה גלידה היא הדרך היחידה!
ולמה?? כי הוא פשוט אוהב גלידה!
אוהב גלידה? סבבה לך...
תאהב!
מי אמר שכולם צריכים להיות כמוך?
אני מדמיינת לי את אלוהים יושב על הספת עננים שלו וצופה בנו
שם את היד על המצח...וממלמל לעצמו..."לא..לא.. זה לא מה שהתכוונתי"
ומידי פעם כשמישהו כותב או אומר או הכי הרבה מתנהג בשלום לעצמו ולאחרים... הוא פותח עיניים מתרומם בכסאו לרגע .. נושם נשימת רווחה נשען לאחור בכסא ועוצם עיניים.. ויודע שעדיין יש תקווה.. יש תקווה לעולם .. יש תקווה לשלום
שבת של שלום
ועדיין מתכוון למשהו אחר..
הוא מתכוון שפשוט נחיה בשלום
בשלום עם עצמנו
בשלום אחד עם השני
בשלום עם השכנים
בשלום עם הטבע
בשלום עם השלום..
וזה לא משנה אם הלכנו לבית הכנסת
או לכנסיה.. או למסגד
לא משנה אם התפללנו בדיוק מה שכתוב
לא משנה אם הבגד הוא בדיוק לפי הס"מ שכתוב
זה לא משנה...
כל הדברים האלו... באים לעזור לנו לחיות בשלום
ואם הם הופכים להיות העיקר.. זה מפספס את הפואנטה
הוא באמת מתכוון שנעשה מה שטוב לנו כמובן..
ובית כנסת וכנסיה.. ומנזר ומסגד ו..כל בית תפילה אחר הוא אחלה
וכל החגים הם ממש אחלה
ומה שעושה לך טוב.. תעשה אותו!
אבל הוא פשוט התכוון שתעשה אותו בלי לכפות על אחרים גם לעשות אותו..
כי אז העיניין המרכזי כאן של השלום.. פשוט לא מצליח..
זה כמו שמישהו לא אוהב גלידה
ואתה כן אוהב
אולי תדבר איתו כל היום על גלידה?
אולי תעשה ערןץ לגלידה.. ?
אולי תרדוף אחריו עם כפית של גלידה (עד שהיא תימס.. ואז ממש בעסה לך כי זה ממש דביק )
אולי תעמוד ברחוב ותציע גלידה ממש בשכנוע.. אבל דווקא לאלו שלא אוהבים..?
טוב.. זה אולי עוד בגדר הסביר..
אבל יש את הקיצוני שיתווכח איתך ויאמר לך שאתה לא בסדר שאתה לא אוהב גלידה.. ינסה להפנט אותך.. ואולי יחטוף אותך ושניה לפני שהוא רוצח אותך.. ידחוף לך כף של גלידה!! ויצלם אותך לעולם.. שיראה כמה גלידה היא הדרך היחידה!
ולמה?? כי הוא פשוט אוהב גלידה!
אוהב גלידה? סבבה לך...
תאהב!
מי אמר שכולם צריכים להיות כמוך?
אני מדמיינת לי את אלוהים יושב על הספת עננים שלו וצופה בנו
שם את היד על המצח...וממלמל לעצמו..."לא..לא.. זה לא מה שהתכוונתי"
ומידי פעם כשמישהו כותב או אומר או הכי הרבה מתנהג בשלום לעצמו ולאחרים... הוא פותח עיניים מתרומם בכסאו לרגע .. נושם נשימת רווחה נשען לאחור בכסא ועוצם עיניים.. ויודע שעדיין יש תקווה.. יש תקווה לעולם .. יש תקווה לשלום
שבת של שלום
