יום שני, 23 בנובמבר 2015

המדבר כולו \זהר מלכה

תפסיקי לרוץ עד למדבר אהובה
תפסיקי לרוץ לירח
תפסיקי לרוץ לשם
פשוט תהיי פה
תהיי לך
לעצמך
להווייתך

כל המדבר
כל הירח
כל השם
יגיע עד אליך
עד לדלתך
עד לליבך
עד לפה

תגידי לו לליבך שיהיה רק פה ולא שם
כל העולם כולו כבר בתוכו
והמדויק ביותר מגיע עד אליו
אפילו המדבר כולו...

לב חדש\ זהר מלכה

אני עצובה בשבילך
אתה סוגר את ליבך
מכווץ ליבך הגדול
מקפיא אותו
בונה סביבו חומת ברזל

אני עצובה בשבילך
הוא צועק אליך
כבר צרוד
ואתה עוצם את אזניך
אוטם את עיני נשמתך
מלראות
את הלב היפה שלך
שרוצה כל כך לאהוב
כמו שהוא
בעצמתו

גם כשהוא נשבר לרסיסים
הוא הכי יפה שיש
כי כשהוא נשבר לאלפי יהלומים
לאינסוף כוכבים
דרך הסדקים זולגות הדמעות
ומצמיחות לב חדש
גדול יותר
יפה יותר
אוהב יותר

אני עצובה בשבילך
ושמחה
על הלב שלי
היפה, הגדול, האוהב
והסדוק שגודל
וגודל
והופך ליקום אינסופי של כוכבים זוהרים בחשכה...

יום שבת, 7 בנובמבר 2015

הַדֶּלֶת פְּתוּחָה\ זֹהַר מַלְכָּה

הַדֶּלֶת פְּתוּחָה\ זֹהַר מַלְכָּה
הַדֶּלֶת פְּתוּחָה
סוֹף סוֹף פְּתוּחָה
אֲנִי לֹא נֶאֱחַזְתָּ בָּךְ
לֹא שׁוֹמֶרֶת אוֹתְךָ לְעַצְמִי
וְגַם לֹא שׁוֹמֶרֶת עָלֶיךָ
אֲנִי בּוֹטַחַת בָּמָה שֶׁיִּקְרֶה
בַּמֶּה שֶׁיְּבוּא שֶׁיִּכָּנֵס בְּדַלְתִּי
בַּמֶּה שֶׁיְּיֻצָּא מִדַּלְתִּי
שִׂמְחָה עַל הַבְּחִירָה
אֲנִי בּוֹטַחַת בָּאֱמֶת
בּוֹטַחַת בַּחַיִּים
בּוֹטַחַת בְּעַצְמִי
בּוֹטַחַת וּמוֹדָה עַל ובהכל וּמַעֲבָר להכל
הַדֶּלֶת פְּתוּחָה לִרְוָחָה
וְגוּפִי רָגוּעַ
וְלִבִּי מְשֻׁחְרָר
נִשְמָתִי חָפְשִׁיָה
לְעוֹלָם
לַחַיִּים
לָאַהֲבָה

הַדֶּלֶת פְּתוּחָה\ זֹהַר מַלְכָּה


הַדֶּלֶת פְּתוּחָה
סוֹף סוֹף פְּתוּחָה
אֲנִי לֹא נֶאֱחַזְתָּ בָּךְ
לֹא שׁוֹמֶרֶת אוֹתְךָ לְעַצְמִי
וְגַם לֹא שׁוֹמֶרֶת עָלֶיךָ
אֲנִי בּוֹטַחַת בָּמָה שֶׁיִּקְרֶה
בַּמֶּה שֶׁיְּבוּא שֶׁיִּכָּנֵס בְּדַלְתִּי
בַּמֶּה שֶׁיְּיֻצָּא מִדַּלְתִּי
שִׂמְחָה עַל הַבְּחִירָה
אֲנִי בּוֹטַחַת בָּאֱמֶת
בּוֹטַחַת בַּחַיִּים
בּוֹטַחַת בְּעַצְמִי
בּוֹטַחַת וּמוֹדָה עַל ובהכל וּמַעֲבָר להכל
הַדֶּלֶת פְּתוּחָה לִרְוָחָה
וְגוּפִי רָגוּעַ
וְלִבִּי מְשֻׁחְרָר
נִשְמָתִי חָפְשִׁיָה
לְעוֹלָם
לַחַיִּים
לָאַהֲבָה

יום רביעי, 4 בנובמבר 2015

שורש האהבה

שורש האהבה
הכל נולד משם
הכל מתחיל מכאן
מזרע קטן 
שנקרא אהבה
שבתוכה יקום שלם
הכל כבר בה
גדלה
צומחת
עפה גבוה
משרישה את עצמתה
את עצמה
ויום אחד נקום ונראה
עץ
יער
עולם
חיים
ב ר י א ה