כבר שבועיים שפיס (peace) החתול האהוב שלי לא חזר...
ובאמת שכבר בכיתי.. ושיחררתי ודאגתי והכל יחד..
ובאמת שהידהדו לי כל הקולות: " למה לא סירסת אותו? ..זה הכי טוב! זה בריא לו.. זה עדיף.. זה מציל.." ו.. משהו לא הסתדר ..משהו שם נראה לי לא אמיתי בכל הקולות האלו שהגיעו אליי מבחוץ..
ופתאום הבנתי..
הבנתי כמה אנחנו נקשרים.. להכל בכלל ובנושא הספציפי הזה לבעלי חיים..
כמה יותר נוח לנו וטוב לנו שהם איתנו ולא הולכים לעשות את מה שהבורא הטביע בהם.. להזדווג.. ללכת קרבות.. וגם לחוות דברים נוראיים ..וגם.. לחיות.. לחיות באמת ולא להיות שמור בתוך ארבע קירות.. בתוך גינה .. להיות שמור מפני החיים..
כן אני מסכימה שהעיר.. והמקומות שבהם אנו חיים כבר לא נחשבים טבע...
אבל .. לומר שזה טוב להם.. שזה בריא להם... וואלה גם אם נסרס אנשים עם הורמונים הם יהיו יותר רגועים...
מה שאני רוצה לומר הוא..
שאנו מסרסים ומעקרים כי זה נוח לנו.. כי אנחנו לא יכולים להתמודד עם נטישה ..עם הטבע.. שבפרשנות שלנו הוא לעיתים אכזר.. אבל אצל בעלי החיים..זה לא מפורש בטוב או רע.. זה נראה לנו רע זה מרגיש לנו רע.. גם לי.. אבל אנחנו כל הזמן מפרשים אותו בהגדרות שלנו.. מתערבים.. מנסים לשלוט עוד ועוד.. להשליט סדר.. ואין לי ביקורת.. אני פשוט אומרת את האמת כמו שהיא... ויכול להיות שאם פיס יחזור אני אחליט לסרס אותו.. אבל אני אדע שאני עושה את זה בשבילי ולא באמת בשבילו.. כדי שיהיה לי נוח.. ואולי.. אולי לא.. אולי אצליח להתמודד ולקבל עם כל מה שהטבע מביא ולוקח.. בלי לנסות לפרש...לשלוט ולסדר.. כי אני יודעת שהטבע חכם ממני.. והבורא והבריאה יש לה את התבונה שלה שמוליכה גם אותי..
ו.. תוך כדי שאני כותבת את הפוסט הזה קרה דבר מדהים.. השכן שלי קרא לי ואמר שפיס בחצר וכשבאתי הוא כבר לא היה.. כמובן שקראתי לו וכל כך רציתי שיחזור וכמובן שאני עכשיו בחצר רק מחכה שיבוא יביא איזה ליטוף.. וזה קשה ..קשה לשחרר.. אבל אולי ..הוא גם בא לומר.. היי הכל טוב איתי.. הנה הגעתי עד לכאן ואני בוחר עדיין בחופש.. אל תדאגי לי אמא.. תבטחי בי בבריאה בבורא ובהכל.
ובאמת שכבר בכיתי.. ושיחררתי ודאגתי והכל יחד..
ובאמת שהידהדו לי כל הקולות: " למה לא סירסת אותו? ..זה הכי טוב! זה בריא לו.. זה עדיף.. זה מציל.." ו.. משהו לא הסתדר ..משהו שם נראה לי לא אמיתי בכל הקולות האלו שהגיעו אליי מבחוץ..
ופתאום הבנתי..
הבנתי כמה אנחנו נקשרים.. להכל בכלל ובנושא הספציפי הזה לבעלי חיים..
כמה יותר נוח לנו וטוב לנו שהם איתנו ולא הולכים לעשות את מה שהבורא הטביע בהם.. להזדווג.. ללכת קרבות.. וגם לחוות דברים נוראיים ..וגם.. לחיות.. לחיות באמת ולא להיות שמור בתוך ארבע קירות.. בתוך גינה .. להיות שמור מפני החיים..
כן אני מסכימה שהעיר.. והמקומות שבהם אנו חיים כבר לא נחשבים טבע...
אבל .. לומר שזה טוב להם.. שזה בריא להם... וואלה גם אם נסרס אנשים עם הורמונים הם יהיו יותר רגועים...
מה שאני רוצה לומר הוא..
שאנו מסרסים ומעקרים כי זה נוח לנו.. כי אנחנו לא יכולים להתמודד עם נטישה ..עם הטבע.. שבפרשנות שלנו הוא לעיתים אכזר.. אבל אצל בעלי החיים..זה לא מפורש בטוב או רע.. זה נראה לנו רע זה מרגיש לנו רע.. גם לי.. אבל אנחנו כל הזמן מפרשים אותו בהגדרות שלנו.. מתערבים.. מנסים לשלוט עוד ועוד.. להשליט סדר.. ואין לי ביקורת.. אני פשוט אומרת את האמת כמו שהיא... ויכול להיות שאם פיס יחזור אני אחליט לסרס אותו.. אבל אני אדע שאני עושה את זה בשבילי ולא באמת בשבילו.. כדי שיהיה לי נוח.. ואולי.. אולי לא.. אולי אצליח להתמודד ולקבל עם כל מה שהטבע מביא ולוקח.. בלי לנסות לפרש...לשלוט ולסדר.. כי אני יודעת שהטבע חכם ממני.. והבורא והבריאה יש לה את התבונה שלה שמוליכה גם אותי..
ו.. תוך כדי שאני כותבת את הפוסט הזה קרה דבר מדהים.. השכן שלי קרא לי ואמר שפיס בחצר וכשבאתי הוא כבר לא היה.. כמובן שקראתי לו וכל כך רציתי שיחזור וכמובן שאני עכשיו בחצר רק מחכה שיבוא יביא איזה ליטוף.. וזה קשה ..קשה לשחרר.. אבל אולי ..הוא גם בא לומר.. היי הכל טוב איתי.. הנה הגעתי עד לכאן ואני בוחר עדיין בחופש.. אל תדאגי לי אמא.. תבטחי בי בבריאה בבורא ובהכל.
