כולנו ילדים.

כולנו ילדים... פשוט ילדים .. 
כולנו רוצים שיקשיבו לנו.. שיאמרו לנו כל הכבוד ושיתנו לנו הפתעה.. כולנו רוצים שיעשו לנו סתם כך שלום ושיחבקו אותנו ויגידו לנו שהכל בסדר.. כולנו רוצים שיצחקו מהבדיחות שלנו או שסתם יחייכו אלינו ..
כולנו רוצים שיתפעלו מהיצירות שלנו .כולנו רוצים שיגידו לנו כמה גאים בנו.. וכמה מבינים אותנו ואת הרגשות שלנו. כולנו היינו שמחים שיכסו אותנו בלילה ויקריאו לנו סיפור או שיר ערש או סתם ילטפו אותנו בראש ויאמרו לנו שלילה וכולם ישנים ומחר יום חדש ונפלא בפתח..
כולנו רוצים שפשוט יקבלו אותנו איך שאנחנו...
הילדים המופלאים שאנחנו..
בכל אחד מאיתנו יש ילד או ילדה
שרק רוצה או רוצה
שיאהבו
אותו או אותה...

ארץ הפלאות

המסע כאן בארץ הפלאות... מתמצת את כל מה שעברתי עד כה בחיים ואני מרגישה שאני במבחנים.. אחרי השיעורים המאתגרים עכשיו זה זמן של מבחן.. אבל בניגוד למבחנים רגילים... למרות הקושי.. אני חווה תחושת הצלחה.. וזה לא קל לצלוח אותם.. ממש לא.. וכשאני מצליחה וגם כשאני נכשלת אני תמיד מזכירה לעצמי ללמוד ולחייך גם אם זה קשה.. מבחנים באמונה.. אמונה של לבטוח. להאמין שכל מה שקורה הוא לטובתי.. בא ללמד אותי לבטוח עוד ועוד בכל רגע מחדש.. הכל מאוד עצמתי כאן אבל הכי הכי הרבה עצמתי מבפנים... אני מרגישה שכל הנופים החיצוניים הם באמת מאוד יפים אבל הנופים הפנימיים לא משתווים להם... כמה הבחוץ הוא רק תפאורה לעיקר ולשורש שנמצא כל כך עמוק בפנים.. וכמה חשוב לא להיות לבד גם כשמוקפים באנשים יש תחושת לבד... 15 איש יושבים בבית קפה וכל אחד לבד ממש לבד אפילו לא עם עצמו... ניתוק מוחלט...ותחושת הקלה שאני חוזרת להיות איתי עם עצמי...ולא משנה איזה נוף מדהים אני אראה מבחוץ שיגרום לי לומר ואווו ... הכי חשוב שאני אהיה הואווו הזה בעצמי בתוכי. .ואז באופן מפתיע ואולי לא מפתיע אני אתלהב מכל ציפור הכי קטנה וזה יראה לי הדבר הכי מופלא בעולם... באהבה גדולה מהודו הפנימית שנמצאת ממש בכל אחד ואחת מאיתנו ולא משנה איפה נהיה.. שבת מבורכת ורגועה

הודו...לה' כי טוב!

החיים קורים בזמן שאנחנו מתכננים אותם.. הזמן כאן קצוב.. רוצים להספיק .כאילו מישהו רודף אחרינו ומלחיץ אותנו להספיק כמה שיותר . גורם לנו לחשוב בטעות ששם יותר נעים מפה.. ויחד עם זאת יש זמן של תנועה וזמן של מנוחה. זמן של רעש וזמן של שקט. זמן של ביחד וזמן של ביחד עם עצמנו.. ויש זמן של בחירה או בריחה.. לא סתם יש לשתי המילים הללו את אותן אותיות. לפעמים שיעורים בלקבל טוב מאתגרים יותר.. צריך רגע לעכל. להבין.לבחון.להקשיב פנימה.להתרחק כדי להתקרב לאמת... והזמן נמתח ומתקצר בו זמנית... עובר מהר ולאט... מתעתע וגורם לנו לחשוב שבאמת הוא קיים.. ואווו... כמה מחשבות ורגשות מתערבבים עכשיו ואני מנסה לצייר איזו תמונה ברורה... להבין ואולי הכי מנסה...לחשוב פחות ולהרגיש יותר כי שם אני הכי נמצאת בלהיות כאן ועכשיו בלי תכנונים. בלי לחץ.וכן לבחור כשאגיע לזמן המתאים. ולזכור תמיד שכשאני מדייקת היקום מדייק איתי... הודו...לה' כי טוב!