מחר לא אלך לגן
מחר לא אלחם עם עצמי לקום מוקדם
מחר לא אקבל ילדים עם חיוך מרגיע
מחר לא ארגיע את ההורים שהכל יהיה בסדר
מחר לא אגיד לילד שבוכה שאני מבינה שהוא מתגעגע לאמא שלו
מחר לא אחבק ילדה מתוקה שהתגעגעה אליי משנה שעברה
מחר לא אשב מול הילדים במפגש ואגיד להם כמה אני מתרגשת
מחר..אולי אלך לים
מחר אולי אקום מוקדם
מחר אולי ארגיע את עצמי שהכל יהיה בסדר
מחר כשאבכה ..אולי.. אבין את עצמי שאני מתגעגעת לאמא
מחר אחבק את הילדה שבי שכל כך התגעגעתי אליה..
שתמיד אני מתגעגעת אליה
מחר אשב אל מול עצמי וכל כך אתרגש מהדרך החדשה שעליה אני פוסעת
ואין לי מושג לאן היא מובילה
מחר..
אני אהיה הילדה והגננת של עצמי
מחר מתחיל החופש הגדול שלי באמת
להיות מי שאני עוד יותר ממה שהייתי עד עכשיו
לבחור להקשיב פנימה
ללכת בלב בוטח ופתוח
מחר לא אלך לגן
מחר הגן יילך איתי .. בלב <3

מחר לא אלך לגן

מחר לא אלך לגן
מחר לא אלחם עם עצמי לקום מוקדם
מחר לא אקבל ילדים עם חיוך מרגיע
מחר לא ארגיע את ההורים שהכל יהיה בסדר
מחר לא אגיד לילד שבוכה שאני מבינה שהוא מתגעגע לאמא שלו
מחר לא אחבק ילדה מתוקה שהתגעגעה אליי משנה שעברה
מחר לא אשב מול הילדים במפגש ואגיד להם כמה אני מתרגשת
מחר..אולי אלך לים
מחר אולי אקום מוקדם
מחר אולי ארגיע את עצמי שהכל יהיה בסדר
מחר כשאבכה ..אולי.. אבין את עצמי שאני מתגעגעת לאמא
מחר אחבק את הילדה שבי שכל כך התגעגעתי אליה..
שתמיד אני מתגעגעת אליה
מחר אשב אל מול עצמי וכל כך אתרגש מהדרך החדשה שעליה אני פוסעת
ואין לי מושג לאן היא מובילה
מחר..
אני אהיה הילדה והגננת של עצמי
מחר מתחיל החופש הגדול שלי באמת
להיות מי שאני עוד יותר ממה שהייתי עד עכשיו
לבחור להקשיב פנימה
ללכת בלב בוטח ופתוח
מחר לא אלך לגן
מחר הגן יילך איתי .. בלב 

בית

מי ראה את הבית שלי ?
לאט לאט התמונה מתבהרת
השקט מגיע..
איתו מגיעה הקשבה עמוקה ללב, לגוף, לנשמה, לניצוץ שבי שמכוון אותי ללא מאמץ, ללא התלבטות, בצורה הכי טבעית שיש..
הרבה פעמים אנחנו מפחדים לבקש ולדרוש את מה שאנחנו הכי הכי רוצים, שמא חס וחלילה זה יתגשם...
אז הנה אני , מרשה לעצמי, לחלום, לייחל, לבקש ולדרוש את הרצון שלי..את הכמיהה העמוקה שלי כרגע..
יחד עם אמונה גדולה שכל מה שיגיע יהיה לטובתי העליונה ביותר..
אני חולמת, מייחלת, מבקשת ודורשת לעצמי ולחתול המתוק שאיתי
בית חמים, במקום חמים, עם אנשים חמים..
בית עם נוף מדברי הפותח לב ונשימה , שעשוי מחומרים חמים(עץ, בוץ..)
מקום שאוכל להגיע אליו בלי מחסומים בדרך...
עד 2.5 חדרים, עם אמבטיה, עם מיטה נוחה וארון גדול.
בעלי דירה נעימים ומקסימים.
עד 2200 ש"ח
*אשמח לשיתופים
*המלצות
*תיוגים
*תמיכה
<3 שנעז לחלום ולדרוש את הכמיהות העמוקות ביותר שלנו, ללא פחד, מתוך אהבה !

מבינה לליבך איש יקר.. יש לי משהו שיכול להרגיע אותך.. צפרדע לא חושב לעצמו.. אני לא אני.. הוא אפילו לא מתאמץ להיות צפרדע הוא פשוט צפרדע.. אתה לא צריך להתאמץ להיות אתה... לפעמים שאנחנו כל כך מתאמצים יוצא לנו משהו אחר.. אנחנו דווקא מתרחקים מעצמינו.. אתה מי שאתה ללא מאמץ.. וכל רגע יוצא ממך משהו אחר.. זה בדיוק מי שאתה בכל רגע מחדש.. ומהמקום הזה בדיוק יכולי לנבוט לצמוח כל החלומות שלך.. מאדמה פוריה שהיא אתה... ללא מאמץ.. ממקום טבעי , זורם ומקבל 

 משהו שעזר לי בימים האחרונים... לפעמים אנחנו כל כל רוצים בתוכינו לחגוג את החיים , לממש את עצמנו, להצליח , להינות...לעוף על החיים,\ אבל משהו אצלנו נתפס שאנחנו "חייבים לסבול" כדי לתת לעצמנו את ה"פרס" לחיות את החיים כפי שאנחנו הכי רוצים.. ההתנייה הזו מגיעה מכל מיני מקומות בחיים שלנו.. בעיקר מילדות... אם תאכל הכל תקבל פרס.. והיום.. אתה יכול ליצור התנייה אחרת.. שהיא ללא התנייה.. תחיה את החיים שלך כפי שאתה רוצה.. תעוף עליהם, תחגוג אותם בכל רגע, בלי להרגיש שאתה חייב להגיע לסבל, כדי לקבל "אישור" לטוס או לטייל או להגשים את החלומות שלך או פשוט להיות מי שאתה... ללא מאמץ.. וכשאתה לא "חייב" כלום.. פתאום לבד מגיע הרצון.. רצון אמיתי לחיות.. והבנה שזו רק תחנה בדרך.. תחנה שהיא חלק ממשהו נצחי וגדול ורחב יותר..

ילדתי..

ילדתי הקטנה
ילדתי האהובה שבתוכי
בואי נסיכה קטנה
אעטוף את כולך ברוך
אהבה שאת
מיוחדת שאת
בואי ננשום יחד
ונרגיש כמה הכל בסדר
אני מבקשת סליחה
סליחה שהלחצתי אותך ככה
סליחה שהאצתי בך
שדחקתי אותך ממש לפינה
וכבר לא היה לך אוויר לנשום
זה כל כך לא מתאים לי
את יודעת.. את מכירה אותי
פשוט.. קצת נלחצתי
ושכחתי
שכחתי להקשיב לך
כל כך הייתי עסוקה ב"לגדול"
נשאבתי פתאום לריצה המטורפת הזאת
ל.. להספיק
ל.. סימוני וי
והרי את יודעת שאני ממש לא כזו
את מכירה אותי
את מכירה אותנו
בואי מתוקה שלי
בואי רגע ננשום
ביחד
בואי נחליט לא להחליט
נהיה רגע בלהיות
אבל באמת.. לא בכאילו
בואי נרקוד כאילו שאף אחד לא מסתכל
בואי נשיר חזק בקולי קולות
בשני קולות שהופכים לקול אחד
כזה שיכול להזיז הרים
כזה שכובש עולמות
כזה שמאמין בעצמו
כזה שאומר שמגיע לנו.. מגיע לי כל הטוב הזה
מגיע לנו לעוף על החיים האלה
על המתנה המופלאה הזו
בלי לדחוק אותך לפינה
בלי לדחוק אותנו לפינה
לעמוד יחד על במת החיים
ולהרגיש את זה
להרגיש שמגיע לנו
בלי להתבייש
בלי להקטין
בלי להעלם ולהאלם..בלי הלם
בואי בואי אהובה מיוחדת .. נסיכה קטנה גדולה
בואי יחד איתי אל החגיגה הזו
שנקראת החיים :)

תודה רבה רבה לך ליאת היקרה והמיוחדת על שיחה מאירת לב ונשמה על הקול ועל הכל...

האור שרצה לישון\זהר מלכה

כבר לילה רביעי שאני לא נרדמת... אולי סיפור לפי שינה יעזור..
תודה ל Amitai Elon על ההשראה ..מקדישה לכל אחד ואחת מכם\מכן באהבה <3
לילה טוב!
האור שרצה לישון\זהר מלכה
היה היה אור קטן ונוצץ שאהב מאוד לישון
כל הזמן ניסו להעיר אותו
השמש ליטפה את פניו והזכירה לו שהבוקר כבר כאן
השעון תיקתק לו בחביבות לא אופיינית והציע לו ארוחת בוקר מפנקת
אפילו החתול התלטף לו והיה עירני מתמיד
אבל האור לא רצה להתעורר
הוא רצה להמשיך לישון במיטה הנעימה
להמשיך לחלום חלומות
הוא חלם שהוא גדל וגדל והופך להיות אור גדול
אבל אז כשהתעורר סוף סוף
כשהשמש היתה כבר באמצע השמים
נזכר ..כמה עוד דרך יש לו לעבור כדי לגדול לאור הגדול שהוא רוצה להיות
ואז .. לילה אחד
הוא פשוט לא הצליח להירדם
וגם.. בלילה השני, השלישי והרביעי..
הוא כל כך רצה לישון.. אבל פשוט לא הצליח
בהתחלה הוא ממש נלחם
נלחם לא לחשוב יותר מידי
הוא ניסה לספור כבשים
וגם חיפושיות
ניסה להירגע מכל המחשבות
ולבסוף הוא פשוט היה מוטרד שהוא לא מצליח להירדם
ואז..
בלילה החמישי
הוא החליט שהוא פשוט לא נלחם
הוא הרגיש שכנראה לא סתם הוא לא מצליח להירדם
כנראה .. שיש סיבה

כנראה מישהו או משהו בתוכו מנסה פשוט..
להעיר אותו..
ולהאיר את האור שהוא
הוא הבין שהוא כבר אור גדול
רק מעצם היותו
וזה הזמן
זה הזמן להתעורר ולהאיר

דרמתית

אני זהר ואני..איך לנסח במילים עדינות.. דרמתית!!!
אני ממש לא אשמה
האמת אף אחד לא אשם
פשוט גדלתי לאמא ואבא דרמתים
שהם בעצמם באו כל אחד ממשפחה מאוד דרמתית
יש מצב שגם דור אחורה היו שם דרמתיים
וזה פשוט עבר מדור לדור.. כל הדרמתיות הזו
וזה לא שאני עושה מזה דרמה .. ממש לא!!
פשוט .. לאחרונה שמתי לב לזה
על כל מחשבה תמימה וקטנה
אני ישר מוסיפה עוד מחשבה..
זאת אומרת שיש לי מחשבה על המחשבה
וזה כבר מאוד מאוד דרמתי
כי כל מחשבה קטנה הופכת להיות בינונית
וכל מחשבה בינונית הופכת להיות גדולה
ומחשבה ועוד מחשבה ומחשבה על המחשבה.. זה יוצא די הרבה מחשבות..
אני בת אדם רגועה.. אבל לאחרונה .. הדרמתית שבי .. קצת דורשת תשומת לב.. ו..עושה הרבה דרמות..
וזה לא שאני לא אוהבת אותה
אני ממש ממש אוהבת אותה
היא ממש נהדרת בכתיבה ובתיאטרון
אבל ..במחשבות הייתי מעדיפה שהיא קצת תרגיע
זה יותר מידי דרמתי
ולא נותן מנוח
ו.. מעייף ממש!
אז גברת דרמתית .. בואי שבי לך בנוח בכורסא .. אל תעבדי קשה.. הכנתי לך פופקורן.. יש עכשיו סרט קומדיה ממש טוב... בלי הרבה דרמה :)

דיאלוג לשעת לילה...

"הלו.. שלום .. הגעתי לפחד?"
"כן מדבר.. מי זאת?"
"זאת אני.. זהר"
"זהר? מה .. מה את רוצה? מאיפה יש לך את המספר שלי? המספר שלי חסוי.. אממ.. מה .. מה .. למה התקשרת?"
"האמת.. התקשרתי לשאול מה שלומך? מזמן לא באת ו.. תהיתי לי מה איתך? מה אתה עושה?"
"אממ.. מה.? מה אני עושה?.. אממ.. האמת .. לא משהו מיוחד.. כרגיל את יודעת, עבודה , בית, מחשבות.."
"הבנתי.. חשבתי.. אולי בא לך לקפוץ אליי לקפה..."
"קפה?"
"יש גם תה אם אתה רוצה..ויש גם חלב סויה , אל תדאג"
"אממ.. אוקי.. למה את רוצה שאני אבוא..? זה נשמע קצת מפחיד אני חייב להיות כנה.. שנים שלא הזמינו אותי.."
"האמת.. רציתי לדבר איתך קצת וגם להודות לך"
"להודות לי??? על מה?"
"כן.. אתה תמיד מאוד דואג לי ואכפת לך ממני וסך הכל .. אתה רוצה שיהיה לי טוב.. אפילו שאתה קצת מגזים לפעמים עם החרדות שלך.. אבל באמת.. אתה סך הכל בא בכוונה טובה.."
"ואוו.. אממ.. אוקי.. תודה.. ואוו.. אני לא יודע מה לומר באמת.. ממש ריגשת אותי עכשיו.. אני עם דמעות בעיניים.."
"זה באמת מכל הלב.. טוב אז אתה בא לקפה..? "
"בתנאי אחד.."
"כן..:) "
"בעצם .. לא תנאי.. סתם משאלה.."
"בטח.. אני מקשיבה.. מה המשאלה שלך?"
"אממ.. קצת נבוך לבקש.. אבל יאללה אני אהיה אמיץ פעם אחת בחיים שלי.. אני אשמח לחיבוק..."
"משאלתך נענתה באהבה... יאללה בוא כבר המים רתחו :) "

החלטות

לפעמים כל כך קשה לנו להחליט מה לעשות..? מה לבחור? ולאן ללכת? כל כך קשה שאנחנו לפעמים קופאים.. עלינו לזכור שאנחנו בוחרים רק את התפאורה.. את התוכן נעבור בכל מקום.. אבל אם קפאנו ולא בחרנו
. לא זזנו.. לא הנענו את אנרגיית החיים.. גם כך תהיה האנרגייה.. קפואה.. לא זזה..בכל רגע בידינו הבחירה לקפוא או לקום ולחיות!! לעוף על החיים האלה .. לנשום ולחייך ולהוקיר כל רגע!

לפעמים כל כך קשה לנו להחליט מה לעשות..? מה לבחור? ולאן ללכת? כל כך קשה שאנחנו לפעמים קופאים.. עלינו לזכור שאנחנו בוחרים רק את התפאורה.. את התוכן נעבור בכל מקום.. אבל אם קפאנו ולא בחרנו
. לא זזנו.. לא הנענו את אנרגיית החיים.. גם כך תהיה האנרגייה.. קפואה.. לא זזה..בכל רגע בידינו הבחירה לקפוא או לקום ולחיות!! לעוף על החיים האלה .. לנשום ולחייך ולהוקיר כל רגע!

תשעה באב..

תשעה באב..
אני לא באה מבית דתי..
זכור לי שצמתי פעם אחת בתשעה באב
זה היה בשנה שעברה כשהייתי בהודו
והיום..
עולות בי תהיות ומחשבות על העיניין
חקרתי קצת על היום הזה
קראתי קצת
תשעה באב בעצם מסמל יום של חורבן בית המקדש
אבל מעבר לכך .. לא צמים בגלל שהמבנה נהרס
הצום ומנהגי האבלות נעשים על משהו עמוק יותר
על המשמעות של אותו מבנה שנקרא בית המקדש
בית המקדש בהבנתי , הוא מקום קדוש , שבא בעצם לסמל מקום רוחני
מקום שבו יש מקום לכל אדם באשר הוא
מקום של אהבה
מקום של קבלה
של אחדות, של שלום
מקום של אמונה
מקום שמושתת על ערכי כבוד ואמת
ההרס של המבנה היה רק החלק האחרון שנהרס
ההרס הפיזי של המבנה היה רק ביטוי לכל הדברים הפנימיים , הרוחניים והמשמעותיים שהמבנה הזה ייצג...
ערכים של אהבה לכל אדם באשר הוא, גם אם דעתו שונה משלי, גם אם נראה לנו שהוא מתנהג בטיפשות או אפילו ברוע להגדרתינו, גם אם הוא מדת אחרת, אם הוא ממין אחר, או תרבות אחרת, גם אם הוא נראה שונה מכל מה שראינו אי פעם בחיינו, גם אם הוא קטן שנראה לנו שהוא לא מבין, גם אם הוא נולד קצת שונה מאיתנו..גם אם.. וגם אם.. זה לא משנה את העובדה שבתוכו קיים ניצוץ אלוקי בדיוק כפי שקיים בנו.. וכמו שבתוכינו הופקד אותו חלק , גם בתוכו הופקד חלק וכולנו כולנו חלקים של אותו אחד שלם..חלקים שונים.. ברור ששונים.. כל חלק והתפקיד שלו והייחודיות שלו..
מה שאני בעצם מנסה לומר כאן הוא..
שכדי לבנות מחדש מקום שכזה..כמו בית מקדש
עלינו לבנות אותו קודם כל בתוכינו, בינינו..
לנהוג אחד לשני בכבוד, בקבלה, בחמלה..
אנחנו לא "חייבים" לאהוב כל אחד במובן שאנחנו תופסים את המילה "לאהוב"..
אבל כן... אנחנו כן חייבים לאהוב גם את החלקים האחרים של העולם הזה, חלקים שהם כמוני ממש וכולנו יחד מרכיבים אחד שלם...
היהדות, לפי תפיסתי והבנתי העמוקה, בשורש שלה היא לא דת.. היא דרך של קבלה ,אהבה ואמונה.
אז אם נזיז רגע הצידה כל הגדרה ..
נזיז רגע הגדות של .. דת ,אמונה,, הגדרות של מסורת.. תרבות..
נשיל את כל המעטפת של הידע.. כן היה לא היה.. מה היה בדיוק, מה בדיוק כתוב שצריך לעשות..אתה צודק.. אני צודק.. הוא לא צודק.. וכאלה
רגע נתרכז בשורש.. במהות.. במה שחשוב כאן באמת..
נבין שהיום הזה בא להזכיר לנו שאנחנו כאן ביחד וכדאי מאוד שנבנה יחד יסודות חזקים , שנעבוד בשיתוף פעולה, שננהג בכבוד אחד לשני..וגם אחרי שבנינו יחד משהו כל כך יפה, נדע גם לשמור עליו.. ביחד! בלי לנסות לשלוט או להיות מעל.. אלא נחזק אחד את השני, נתרכז במהות ובעיקר , בבית המקדש שבנינו יחד מבפנים ואז.. יבוא יום בו נוכל להביא את הבפנים החוצה וליצור יחד בית מקדש פיזי שיבטא ויתבסס על אותם יסודות פנימיים שבנינו.. וכשנצליח יחד לשמור על אותו מבנה פנימי.. על אותו בית מקדש פנימי.. גם כשהוא יקבל ביטוי חיצוני.. אז תבוא הגאולה המיוחלת שתעמיד אותנו כל יום חדש בפני בחירה ..אם לשמור עליה או להרוס אותה.. כי הכל בידיים שלנו <3

אוניברסיטה\ זהר מלכה

פתאום הבנתי..
החיים הם בעצם
אוניברסיטה 
והשיעור שמלומד כאן
ע"י כולם
הוא
א ה ב ה
הפקולטה לאהבה ללא תנאי
הפקולטה לאהבה ע"י פרידה
הפקולטה לאהבה שצומחת מתוך כאב
הפקולטה לאהבה מתוך שיחרור
הפקולטה לאהבה עצמית
הפקולטה לאהבה מתוך אמונה
הפקולטה לאהבה להכל
ואנחנו כאן הסטודנטים
לא תאמינו.. אנחנו בעצמנו גם המרצים!
ובסוף..
אין תעודה
ואין תואר
ואין סימון וי
אין ניצחון גדול
אין יותר טוב או פחות טוב
בסוף יש רק ..
אהבה

בין כאן ל..שם !

אין דבר יותר משתק מלהיות שם, במקום כאן 
ולחשוב על המרחק שקיים 
בין כאן ל..שם !

התפאורה

בכל רגע.. אני מגלה כמה אנחנו דומים
כמה אנחנו עוברים את אותם שיעורים
חווים אותן תחושות
עולים בנו אותן חששות
ומה ששונה
זה רק .. התפאורה