בית ללב: ינואר 2018

יום שלישי, 30 בינואר 2018

שנזכה בכל יום וכל רגע
להתרגש מחדש מההיכרות עם עצמנו
להתאהב בעצמנו דרך העולם המשתקף אלינו מתוכינו

יום שבת, 27 בינואר 2018

הייתי פעם סוס.. כן כן.. סוס
הרגשתי את זה היום כשהבטתי ארוכות בסוסה המרהיבה שממש ליד ביתי..
הייתי גם כלב וחתול.. ופרה.. ותרנגולת.. ו.. תוכי
הייתי גם עץ ופרח.. הייתי אפילו דינוזאור ואפילו נחש.. ו.. צפרדע

וגם אתם..
כולנו..
כולנו היינו הכל
והכל נמצא בתוכנו
יקום שלם
ואנחנו פשוט שכחנו
שכחנו שהיינו
שכחנו שהכל נמצא ממש בתוכינו
ואתם בטח שואלים.. רגע..אבל.. אבל.. סיפור הבריאה.. המפץ הגדול.. תורת האבולוציה..איך? מה? מה?
והמוח משתגע.. כי הוא כזה חמוד.. קשה לו להכיל יותר מתבנית אחת ביחד..
התרגלנו לחשוב שזה או זה או זה..
למה לא הכל ביחד?
למה?
נכון זה שובר את כל חוקי ההגיון
ואלוהים? מה איתו?
מה הוא רוצה?
אלוהים הוא מילה
מילה שאמורה לתאר משהו גדול יותר מהמילה גדול יותר מהמילה עצום, יותר מהמילה אינסופי ,יותר מהמילה יותר, יותר מהמילה מילה... יותר מ..מי ו.. לה..
והכח התבוני הזה שיצר אותנו בכל מיני דרכים
לא בדרך אחת!
בכל מיני דרכים..
גם מהמפץ, גם בשבעה ימים , גם מהקוף!
כן !! גם וגם וגם!
ובטח הכח העצום הזה רוצה משהו ממני...?
כן!!! הוא רוצה שתהיה אתה!!!
תהיה מחובר ליקום הזה שנמצא בתוכך שמשתקף לך מהבחוץ
ואז בטח יש אנשים שישאלו..
ואם אדם רוצה לרצוח?
זה הוא.. הוא רוצה לרצוח..אז זה בסדר?
אז.. כן יכול להיות שזה באמת באמת מה שהוא רוצה
אבל כשהוא יבין שהוא רוצח משהו בתוכו
הוא יבין את האמת
יבין שהכל זה הוא
והוא זה הכל
הוא יבין שרק אהבה תפתור הכל
לא רצח
רצח לא יעלים את מה שהוא מרגיש בפנים
רק אהבה תמיס את הפחדים ואת הכאב

להרגיש את זה ביום יום , כל יום כל רגע
להביט .. להקשיב
להרגיש שזה שעומד מולי הוא אני
הוא חלק ממני
והוא ..
החלק הזה
רק רוצה וצריך אהבה
על כל גווניה

התבוננות עמוקה של שבת...
שבת שבה רק הבטתי על היצירה המופלאה ...והקשבתי
לא יצרתי שום דבר חדש
הכל .. הקול עבר דרכי
הקול .. הכל עובר דרכינו
קול האהבה שאנחנו
האחד שאנחנו

שבת שלום!

פעם פגשתי חלק בי שהלך לאיבוד
הוא היה כזה מתוק ומעצבן בו זמנית
מיד אהבתי אותו אך הוא עורר בי כל כך הרבה התנגדות..
אמרתי לו: "היי.. אתה.. תקשיב.. אתה מבין שהלכת לאיבוד.. כאן זה לא השביל שלך.."
הוא הסתכל עליי במבט תוהה ולפתע פרץ בצחוק..
זה היה צחוק מאולץ אבל מאוד משכנע..
לרגע חשבתי שאולי אני זו שהלכתי לאיבוד
אבל מהר מאוד נשמתי עמוק והבנתי שאני בכיוון הנכון
אבל.. אבל.. מה אני אעשה?
איך אני אשאיר אותו כאן?.. הוא חלק ממני.. אני רוצה שהוא יבוא איתי..
" תקשיב!!! אני רצינית!! אתה הלכת לאיבוד!! אני יודעת את הדרך בוא אחריי.." צעקתי לו
אבל הוא המשיך ללכת בתוך שביל בצורת שמונה..
ניזהרתי שלא להיכנס לשביל הזה.. הרי כבר הייתי שם פעם וזה מאוד קל להישאב לשם חזרה..למרות שכבר ידעתי שיצאתי משם ולא אחזור.. ליתר ביטחון חשבתי לעצמי..
"היי.. שומע.. תן לי כיף" ניסיתי בדרך אחרת להגיע אליו..
" אין לי זמן.. את מפריעה לי , אני מאוד ממהר.."
אויי.. המצב אבוד.. חשבתי לעצמי.. הוא ממש בטוח שהוא יגיע לאנשיהו..
יש לי רעיון!!
"היי .. תביא לי רגע את היד שלך" אמרתי
"למה את צריכה את היד שלי" הוא הסתכל עליי במבט חשדן אך סקרן למדי..
"אני יודעת לקרא בכף היד"
"באמת!!" הוא אמר בהתלהבות ןמיד הוסיף.." אני לא מאמין בזה.. אבל.. נו נו.. מה את רואה?"
לקחתי את ידו ומשכתי אותו משביל השמונה..
"למה עשית את זה? זה ממש לא בסדר!!" הוא כעס!
האמת.. שבצדק.. זה באמת לא היה יפה..
"סליחה.. אני באמת מצטערת..אתה צודק.."
הרגשתי שנגמרים לי הכוחות..
ולא ידעתי איך לגרום לו לבוא איתי..
התיישבתי על צד הדרך והבטתי בו ממשיך לצעוד במלא המרץ בצורת שמונה..
קיבלתי סחרחורת..
טוב.. אמרתי לעצמי
זה בטח לא יעזור לאף אחד אם אמשיך לשבת כאן
אני אחזור לשביל שלי..
קמתי נחושה
"היי.." אמרתי לו
"אני הולכת.. אפשר חיבוק?"
"חיבוק??" הוא לפתע קפא במקומו
"בטח!"
הוא יצא מן השמונה
ויצא לקראתי בזרועות פתוחות..
ואוו.. אם הייתי יודעת מההתחלה שזה כזה פשוט.. חשבתי לעצמי
התחבקנו
"לאן את הולכת?" לפתע שאל
"אני הולכת לבית שלנו" אמרתי בחיוך
"אפשר ללוות אותך? "

נשארתי בלי מילים..
רק חייכתי והושטתי לו את ידי..

תודה!!
לחשתי בקולי קולות..
תודה!!!!!!!!!

שבת שלום!

רצון
נוצר

נשארתי בלי מילים..
רק חייכתי והושטתי לו את ידי..

תודה!!
לחשתי בקולי קולות..
תודה!!!!!!!!!!

יום שלישי, 23 בינואר 2018

ערב טוב והרי החדשות מפי אזרחי כדור הארץ..
ותחילה עיקרן..
יותר ויותר אנשים מצאו את מקומם בטבע והם חיים איתו בשלום כפי שלא קרה עידנים רבים..

מה החדשות שלכם?
לאיזה חדשות תרצו לקום כבר מחר בבוקר?

יום ראשון, 21 בינואר 2018

תהפכו את המילה : מלך
ותקבלו.. כולם
כולנו מלכים ומלכות בממלכה שלנו
ממלכת העולם
ממלכת החיים!
אז.. איזה מלכ/ה את/ה בוחרת להיות היום?
מלך טוב יודע שהממלכה היא שיקוף שלו..
לכו עם זה !!
תרגישו את זה !!
תחיו את זה !!
ניפגש בממלכה

כלב
כ

הכלב ממש כמו הלב
מוביל אותנו באימפולסיביות
פועל מתחושת הבטן הראשונית
הטהורה, האוהבת ללא תנאי..
ואנחנו..?
איך אנחנו נוהגים עם הלב שלנו?
האם אנחני מאלפים אותו?
כועסים עליו ?
מסרסים אותו..?
או אולי אנחנו נותנים לו להוביל
גם כשמסוכן אנחנו הולכים איתו עד הסוף, משחקים איתו ללא הפסקה..? מלטפים אותו..אוהבים אותו..
אנחנו רצים איתו ומשחררים אותו וסומכים עליו?

ואולי אנחנו מוצאים את האמצע שלנו בכל פעם מחדש בין זה לבין זה.. גם וגם וגם בלי לנסות למצוא נוסחא לכל החיים אלא אוהבים אותו ומוצאים כל פעם מחדש מה נכון מה הכי הכי טוב לאותו הרגע?

*מחשבות שעולות לי כשאני שומרת על כלבה הכי מתוקה בעולם.. איזה כיף לראות שיקופים של הלב שלי בכל מקום .. בכל אדם.. בכל יצור חי

כמה אומץ נדרש מאדם
לבחור כל פעם מחדש
באהבה

את פוסעת על השביל
ושוב את נזכרת ומזכירה לעצמך כמה הכל הוא תפאורה
הכל.. הכל.. הוא ראי של עולמך הפנימי
ואם תיראי פתאום אישה פוסעת לה בפארק ברגליים יחפות.. תהי לך ודעי לך שהיא גם ממך יצאה.. היא שיקוף שמתוכך יצא ואת גם ..
את שיקוף לה..
והקול מדבר עם הכל בשפה המיוחדת
במן שפה סודית וקסומה שרק הנשמה מבינה
והמוח תוהה לו ומסתכל בעיניו הסקרניות הבוחנות
מעלה מתוכו זיכרונות .. מחשבות וגם פחדים..
והלב.. הלב הוא יודע לאן ללכת
הוא המעיר אותי משנתך אל העולם
אל המראה הגדולה שבה את מביטה
ומתוכה משתקפים לך חלקים וחלקיקים
ואת אוספת אותם ברכות .. בסבלנות.. בשלווה.. בהתמסרות ובאהבה.. ומהרהרת לי ומתייעצת עם הנשמה .. היכן החלק הזה בך .. ומניחה אותו בעדינות כזו ומחייכת.. וממשיכה כך מלאת אמונה עם עיניים נוצצות וחיוך שבוטח..
והנה.. מי זה שם קרב אליך?
זה עוד חלק שמגיע לקראתך..
ואת ..בידיים פרושות מחבקת את כל שהיה את כל שיהיה ואת שהווה..
את הרגע הזה על השביל שהוא רק בשבילך

כלב
כ

כמה אומץ נדרש מאדם
לבחור כל פעם מחדש
באהבה

יום רביעי, 17 בינואר 2018

יום שני, 15 בינואר 2018

אני בזוגיות
עם
הלב שלי

יום חמישי, 11 בינואר 2018

רגע לפני שיצאנו מהבית
התחבקנו חזק חזק
ואז רציתי כבר לסיים את החיבוק
כי אני לא אוהבת פרידות..
אבל המשכת לחבק אותי
וזה היה כל כך נעים
שהייתי חייבת להיכנע..
טוב.. נו.. רק עוד רגע..
זה היה רגע שהוא חיים שלמים

"איך אני אזהה אותך?" שאלתי
כהרגלך לא ענית.. רק חייכת את חיוכך השליו עם העיניים הנוצצות האלו שמשתקפות לי מתוכי..
"טוב.. אז נתראה שם בחוץ.."
" רגע.. " לפתע קראת לעברי.. " איזה משחק את רוצה שנשחק שם?"
"אממ.. " חייכתי את חיוכי השובב..
"באלי.. מחבואים , מה בא לך?" אמרתי
"לי בא תופסת.." אמרת בחיוך
"טוב.. אז אפשר גם וגם.."

"אני אוהב אותך"
"אני אוהבת אותך"
"ניפגש אחר כך כאן בבית, טוב?"
"ברור אהוב שלי ! נשחק קצת ואז.. נחזור הביתה..
מעניין אם תתפסי אותי בתופסת.."
"חחח.. מעניין אם תמצא אותי במחבואים.."
כנראה שתכף ממש נגלה

יום רביעי, 10 בינואר 2018

כשאני כותבת משהו ומפיצה אותו החוצה .. מה שהכי מאתגר לי זה שאנשים יקחו ממה שכתבתי את מה שהם רואים ולא את מה שהתכוונתי.. וזה חלק מיצירה.. לשחרר ולדעת שכל אחד יקח ממנה את הזווית שלו ואת התובנות הטובות עבורו..
סתם נקודה למחשבה.. גם מחבואים ותופסת מסתיימים בסוף כי לכל משחק יש סוף והוא גם התחלה של משהו אחר..

"אני אוהב אותך"
"אני אוהבת אותך"
"ניפגש אחר כך כאן בבית, טוב?"
"ברור אהוב שלי ! נשחק קצת ואז.. נחזור הביתה..
מעניין אם תתפוס אותי בתופסת.."
"חחח.. מעניין אם אמצא אותך במחבואים.."
כנראה שתכף ממש נגלה

יום שלישי, 9 בינואר 2018

מטפלת..
אני פוגשת את המילה הזו לאחרונה הרבה..
מביטה בה
מנסה להפוך אותה
לחפור.. להבין
בעיקר מנסה להתחמק ממנה
והיא.. ממשיכה להופיע
קופצת בכל סיטואציה כמו איזו פיה
וכמה שאני מנסה לברוח ממנה
היא מופיעה יותר ויותר
מופיעה בחינניות בצורת בני אדם
וללא מאמץ כך יוצאת ממני ומפזרת קסם.. בקלות ובטבעיות..
ואז מגיעה תודה גדולה מאותם אנשים.. תודה על הנס .. על הקסם .. על מה שעשיתי..
אני?.. לא עשיתי כלום.. מה עשיתי? .. חייכתי ...חיבקתי אמרתי כמה מילים.. טוב אולי כמה משפטים.. והבטתי בעיניים מלאות תקווה ואהבה.. זהו!
טוב.. אז אולי כן עשיתי משהו ממש מיוחד
וזה בהחלט ראוי להערכה
וזה אפילו מרגש ומדהים
הנה היא התגנבה לה מתוכי בטבעיות כזו..
המטפלת שאני..
וכבר לא יכולה עוד לברוח
וגם לא רוצה..
הרי כל הזמן אני מטפלת.. מטפלת בעצמי ובמי שנקרה בדרכי, מאז שאני זוכרת את עצמי.. גם בתור ילדה..
ואז הבנתי מה מפריע לי במילה הזו..
עם עזרה בהסתכלות של כמה אנשים טובים ומיוחדים בדרך..
הבנתי שבעצם מה שמפריע לי היא המילה בעיה ושצריך לטפל בה
אז.. קודם כל אני לא חושבת שיש בעיה במישהו.. אלא הבעיה היא תוצר של חוסר קבלה של סיטואציה או של עצמנו..
דבר שני היה לי קושי בחשיבה שאני המטפלת ויש את המטופל ויש מן היררכיה.. אני לא בעד שום סוג של היררכיה כולנו שווים..
אז הבנתי שבעצם טיפול הוא מצב הדדי אין מישהו מעל מישהו.. כשמישהו מגיע אליי לעזרה , הדרך שלי לעזור לו היא לעזור לעצמי.. כי אני בעצם פוגשת חלק ממני שהשתקף אליי במציאות..
אז.. מסתבר שחשבו על זה לפני ( חחחח.. זה תמיד מצחיק אותי שאנחנו חושבים שאנחנו ממציאים דברים.. אבל בעצם אנחנו רק מגלים אותם שוב ושוב כי הם כבר קיימים..)
קראתי בספר "אפס מגבלות" על דבר שנקרא אפונופונו.. דרך שבה מישהו הצליח לרפא אנשים רק על ידי קריאת התיקים שלהם.. והוא עשה זאת על ידי שריפא את החלק שפגש בעצמו בעקבות קריאת התיק של המטופל. מדהים! אני בהחלט ממש מתחברת לזה .. והאמת שבא לי לנסות את זה

אני מאמינה שיש בי את המתנה הזו.
אז..
הנה זה בא
אני זהר
ואני מטפלת
ואין לי שיטה
יש לי הרבה הקשבה , הכלה ואהבה.
אני בהחלט יכולה לעזור לכם להכיר את עצמכם ,להקשיב לעצמכם ולמצוא כל פעם מחדש את התשובה בתוככם.
אז..
חמישה הראשונים שיכתבו "אני" יקבלו ממני שיחת הקשבה ובהירות.

הנה קפצתי.. הרשת תפתח

לא טוב לי להתאמץ..
אבל להיות אמיצה
בהחלט כן!

יום שני, 8 בינואר 2018

הכל מכיל בתוכו גם וגם
הכל מכיל בתוכו גם הכלה וגם כליון
כשמישהו בא לספר לנו על דבר מה שמטריד אותו
זה גם לא שלנו.. זה שלו..
אבל בו בזמן זה גם שלנו..
זה שלנו כי הוא בחר לשתף אותנו
וכנראה שאנחנו לא רק צריכים לשמוע את זה
אלא גם להתמודד מול המקום שזה פוגש בתוכנו
גם אם זה אומר להציב גבול ולומר שאני לא יכול להכיל עכשיו את מה שאתה אומר.. זו גם התמודדות .
התעלמות מהקול שבתוכינו שכרגע לא יכול להכיל אינה ההתנהגות הטובה בהכרח..
אנחנו כל הזמן מחפשים הגדרות תבניות נוסחאות ברורות שנוכל פשוט להריץ אותם על "פליי" ולחיות באוטומט .. ואפשר לבחור באפשרות הזו.. אבל אז נפספס את הדבר המופלא הזה שנקרא : חיים!

אז כשמישהו מספר לנו את מה שעל ליבו
חשוב שלא ניצמד לנוסחא / אימרה / תבנית אחת..
ננסה לנקות מאיתנו את ה"ליכלוכים" שמפריעים,
נהיה נקיים , ננסה כמה שאפשר להיות קשובים לעצמינו..
כי כשנהיה קשובים לעצמנו נוכל באמת להיות קשובים למי שמולינו.. כי הוא גם הוא משקף לנו באותו הרגע ממש חלק מאיתנו ..

מה ילמדו ילדינו כאשר נשים את עצמינו אחרונים בסדר העדיפויות?
ילמדו הם לשכוח עצמם ולהקריב..
מה ילמדו ילדינו כאשר נבטא את אהבתינו במתנות חומריות..?
ילמדו הם שאהבה נמדדת בכסף וחומר
מה ילמדו ילדינו כאשר נצדיק אותם על התנהגות אלימה?
ילמדו הם שאלימות היא צודקת
מה ילמדו ילדינו כאשר ינסו לבדוק את הגבולות ואנחנו לא נציב אותם?
ילמדו הם לא להציב גבולות מול מערכות יחסים בחייהם ויהיו חשופים לכל פגיעה אפשרית כי היינו "טובים" איתם.. וויתרנו..
ויתרנו על עצמנו
כדי שירגישו טוב באותו הרגע
ובדרך ויתרנו גם עליהם ...

יום רביעי, 3 בינואר 2018

ויש שאדם נפגע ועטה על עצמו שיריון מברזל
וכבר חלפה הסכנה
וכבר גדל האדם
כבר יכול הוא להגן על עצמו ללא השיריון
והמשיך לאחוז אותו עליו
אך השיריון כבר אינו מגן
הוא קטן ולוחץ
הוא מאט את האדם
חוסם אותו
הוא כבר אינו תואם

ויסיר מעליו האדם את השיריון
ויפרוץ אל העולם
וינשום לרווחה
וילמד צעדיו בעולם ללא השיריון
כי יודע הוא
ומאמין
ורוצה הוא לחיות ,לגדול ולאהוב
ויפנה האדם אל השריון ויאמר:
"תודה לך שיריון יקר
שלימדת אותי להגן על עצמי "

מוכרנית: המרכז למוטיבציה שלום מדברת בטי במה אפשר לעזור?
אני: שלום.. בטי..אממ.. רציתי להזמין קילו מוטיבציה בבקשה.
מוכרנית: מצטערת.. אזל במלאי..
אני: .. מז' תומרת אזל?!!! אתם המרכז של המוטיבציה.. מתי יגיע מלאי?!! תני לי את המנהל בבקשה!!!
מוכרנית: רגע...
אני: לא! רגע.. הלו...הלו..
מנגינת רקע..." אנחנו במרכז למוטיבציה דואגים לך לאספקה ישירה בכל רגע של מוטיבציה לכל תחום בחיים, תודה שבחרת לפנות אלינו, אנא המתינו על הקו ותענו בהקדם.. לחזרה על ידי נציג שירות בשיחה ישירה כשנתפנה לחצו 0.. אתם חשובים לנו ו.. "
מוכרנית:" זהר..?"
אני :" כן!"
מוכרנית: " באיזה תחום תרצי את המוטיבציה?"
אני :" בתחום הזוגיות.."
מוכרנית: " אההה...אין כזה.. היה מזמן.. אבל כבר לא מייצרים כאלו, הם לא יעילים.. "
אני: " מה?? אז איך.. איךך אני .. מה אני אעשה? "
מוכרנית: " כלום.. "
אני:" מזתומרת כלום? אני בת 35 חמודה! "
מוכרנית: "אל תדאגי.. כשזה זה.. המוטיבציה ישר מתעוררת.. היא כמו היפיפייה הנרדמת .."
אני: " את יודעת מה?"
מוכרנית:" מה?"
אני:" צודקת!!! "

יום שני, 1 בינואר 2018

אחרי שכל קליפות הפחד יינשרו .. כל שישאר הוא אהבה

פני שנה עוד המשכתי לבחור מקומות קצת חשוכים כדי לאשר את האור שאני.. בחרתי להסתיר אותו מהאור..
והנה עכשיו ,בוחרת לראות את האור שהנני דווקא במקומות מוארים ובקצב קשוב לחשוף אותו לעולם באהבה, בהבנה אמיתית שכולנו באנו ממנו והוא זורם דרכינו לעולם

אני ממש אוהבת את הסיפור הזה..
זה סיפור עם הרבה התרחשויות
עם הרבה רגשות
כל כך הרבה רגשות
שמחה, עצב, תסכול, כעס, התרגשות, התאהבות, פחד ו..עוד מלא רגשות שאין להן שם
אבל הן גם שם..
כל רגש בנפרד ו..גם כל הרגשות ביחד..
כאילו החליטו שיש שם מסיבה.. בלב של גיבור הסיפור.
זה סיפור שכל המהות שלו היא : אהבה!
זה סיפור עם הרבה משמעות ולמידה.
עם נפילות כואבות וצמיחה מעפר.
זה סיפור שנחרט כל כך עמוק
ומהדהד בכל חדרי הלב..
זה אותו הסיפור ..
רק שהשחקנים והתפאורה בו שונים בכל פעם..
זה סיפור שכל כך רוצה שישמיעו אותו בקול!
סיפור שרוצה לצאת לאור!!!
זה סיפור שאין לו סוף ...

זה סיפור חיי
זה סיפור חיינו

ו..אנחנו גיבור הסיפור