כלב
כ
הכלב ממש כמו הלב
מוביל אותנו באימפולסיביות
פועל מתחושת הבטן הראשונית
הטהורה, האוהבת ללא תנאי..
ואנחנו..?
איך אנחנו נוהגים עם הלב שלנו?
האם אנחני מאלפים אותו?
כועסים עליו ?
מסרסים אותו..?
או אולי אנחנו נותנים לו להוביל
גם כשמסוכן אנחנו הולכים איתו עד הסוף, משחקים איתו ללא הפסקה..? מלטפים אותו..אוהבים אותו..
אנחנו רצים איתו ומשחררים אותו וסומכים עליו?
כ
הכלב ממש כמו הלב
מוביל אותנו באימפולסיביות
פועל מתחושת הבטן הראשונית
הטהורה, האוהבת ללא תנאי..
ואנחנו..?
איך אנחנו נוהגים עם הלב שלנו?
האם אנחני מאלפים אותו?
כועסים עליו ?
מסרסים אותו..?
או אולי אנחנו נותנים לו להוביל
גם כשמסוכן אנחנו הולכים איתו עד הסוף, משחקים איתו ללא הפסקה..? מלטפים אותו..אוהבים אותו..
אנחנו רצים איתו ומשחררים אותו וסומכים עליו?
ואולי אנחנו מוצאים את האמצע שלנו בכל פעם מחדש בין זה לבין זה.. גם וגם וגם בלי לנסות למצוא נוסחא לכל החיים אלא אוהבים אותו ומוצאים כל פעם מחדש מה נכון מה הכי הכי טוב לאותו הרגע?
*מחשבות שעולות לי כשאני שומרת על כלבה הכי מתוקה בעולם.. איזה כיף לראות שיקופים של הלב שלי בכל מקום .. בכל אדם.. בכל יצור חי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה