כמה פעמים אני מרגישה לא שייכת לכאן.. לעולם הזה..
הקצב כל כך מהיר
ומתסכל
במיוחד בכל מה שקשור לעבודה
אבל לא רק..
בכל מיני תחומים
ואולי.. זה לא העולם
אולי זו המדינה שנולדתי אליה
שמרגישה לי כמו ניסוי עולמי
של מה יקרה אם נכווץ את כל העולם על פיסת אדמה קטנה?
ואולי..
זו לא המדינה
זו בעצם אני
שלפעמים קורה שאני מנסה שוב להתאים את עצמי
למה שבחוץ
ולא למה שבפנים
ואז..
אני נושמת
מחייכת
ונזכרת
שוב
לחזור פנימה
אליי
תודה אלוהים
שאתה מראה לי שוב ושוב את הדרך הביתה 
זה
מרגש
אותי
כל
כך
ציור מרגש שעבר דרכי
וקראתי לו : העולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה