יום ראשון, 24 בדצמבר 2017

יום אחד לפני כמה שנים פגשתי אותו
מיד הרגשתי שזה זה!
הגוף שלי נעצר ופשוט התיישב לידו
זה קרה במדבר,
אחרי שיצאו ממני כל כך הרבה דמעות טובות שניקו וניקו...
שם, מתחת לעץ הוא ישב..
עם עיניים מנצנצות וחיוך כזה מתוק
אחרי שהגוף שלי התיישב מעצמו..
לא ידעתי מה לומר..
כל כך הרבה זמן לא נפגשנו
געגועים לא מוסברים הציפו אותי אליו
על אף שנפגשנו בפעם הראשונה
ידעתי שאנחנו מכירים ממש טוב
הרגשתי שהוא ממש חלק ממני
השכל ממש לא הבין
אבל למרבה הפלא גם הוא
פשוט נמס לתוך הרגע המופלא הזה
שהיה כל כך אמיתי ופשוט...
כך.. ישבנו לנו תחת העץ בלב מדבר
כשלפתע .. התעורר בי פחד .. ה-פחד
הוא ממש הסתיר את עצמו יפה שלא ראיתי שהוא בכלל פחד
הוא הסביר יפה ש"לא כדאי.." ו"זה בטח לא מתאים.." ו"הוא גר ממש רחוק.."
הקשבתי לו.. והלכתי.. הלכתי ..כשבעצם יותר נכון ברחתי..
ברחתי כל כך רחוק!!
לאחר כמה ימים, ממש הלכתי לאיבוד במדבר
איבדתי את עצמי..
הלכתי סהרורית ורגלי כאילו הובילו אותי מעצמן...
יודעות בדיוק לאן הן מובילות אותי
כמו מצפן פנימי עתיק
התמסרתי .. נכנעתי לו למצפן הפנימי החכם ולרגליי הטובות
ולאחר הליכה, לפתע שוב הוא נגלה בפניי עם אותו החיוך והעיניים הנוצצות
ומיד הרגשתי.. אני אוהבת אותו!
איך ברחתי? איך לא שמתי לב....
שזה הוא!
זה פשוט הוא!
"עכשיו אני כאן , לא בורחת , לא נותנת לפחד להוביל אותי..
מעכשיו אני משקה את האהבה והיא זו שתפרח .. "
כך אמרתי לעצמי וכך גם אמרתי לו בפנים גלויות ונקיות ,אמרתי באומץ..
כמי שקופצת עכשיו מצוק גבוה ויודעת שהמים יתפסוני ויכילו אותי אליהם..
והוא.. הקשיב בעיניו הטובות והנוצצות וחייך את חיוכו והסכים..
אמר שגם הוא רוצה להכיר אותי..
וידע שהוא יכיר אותי שם במדבר..
דיברנו כל הלילה חבוקים וגומעים בשקיקה כל מבט ..
כל נשיקה ..
כל מילה..
הוא אמר שאני בית
שאני ממיסה אותו וזה מפחיד
ואני חיבקתי אותו באהבה..
זריחה באה עלינו וגם הגיעה לה השקיעה
כך עברו להם ימים מלאי רגעים טובים מלהכיל
עד שיום אחד הוא בחר ללכת אבל נשאר..
נשאר שנים רבות..
ניסיתי בכל כוחי לשחרר ולהבין
בכיתי ושמחתי
צמחתי.. ואוו כמה צמחתי
ניקיתי שכבות סיפורינו הקסום
ניקיתי פנטזיות ואשליות
ניקיתי וניקיתי ודיברתי וסיפרתי
וחיכיתי ושיחררתי..
ושוב שיחררתי
וכבר עייפתי מלשחרר כי שוב צפו הדמעות
ולא הבנתי אותו..
יום אחד שכבר עייפתי מלאחוז, מלשחרר, מלנקות..
יום אחד קמתי והרגשתי אותו
הוא היה ממש כאן כל הזמן!
הוא אף פעם לא עזב אותי
אני שלו והוא שלי
סליחה.. לחשתי לו
תודה!
אני סוף סוף מבינה אותך..
אני כאן איתך
אני אוהבת אותך כל כך!!
לב אהוב ויקר שלי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה