מחבואים ומסירות <3

אני *: היי...1,2,3 ראיתי אותך!!
 היי..ראיתי.. ראיתי אותך!

ילדה: לא נכון ולא נכון...

אני *: מה לא נכון? כן נכון! הנה את מדברת איתי.. אני יודעת מאיפה הקול שלך בוקע.. זהו! את לא יכולה להסתתר יותר..

ילדה:אבל את לא יודעת איך אני ניראת..

אני *: האמת.. שראיתי אותך פעם..בלי שתיראי אותי.. אבל זה היה מזמן, אני כבר לא זוכרת...
 בבקשה, תצאי כבר לאור, אני רוצה לראות אותך, כבר נמאס לי לשחק איתך מחבואים, בא לי שנשחק במסירות..
נתמסר.. אחת לשניה
ואולי גם נצרף עוד ילדים ו..נתמסר :) מה את אומרת?

ילדה: כן!! אני רוצה!! אבל.. אני מפחדת.
מפחדת שלא יתמסרו.. שאני לא אתמסר..
 פעם מזמן.. שיחקתי עם ילד שגם פחד כמוני להתמסר ואז המשחק נגמר ממש מהר.. למרות שהיה לנו ממש כיף יחד.. אני התמסרתי ואז בגלל שהוא פחד.. רצתי לצד שלו כדי לתפוס את הכדור..אז יצא שהתמסרתי עם עצמי ו.. אז הוא הלך ו.. זה לא היה נעים לי..

אני *: אני מבינה
מבטיחה להיות איתך כל הזמן!
בהתחלה נתמסר רק אני ואת
 ואחר כך כשתהיי מוכנה ויגיע הזמן, נבחר ילדשלא מפחד ונשחק איתו..

ילדה: ואם אני ארצה לשחק עם ילד שגם מפחד כמוני?

אני *: ממ.. שאלה מצוינה!
 אז פשוט ניראה לי ששניכם תצטרכו לאזור אומץ ולהתמסר יחד עד שהפחד יעלם או יקטן ותיראו שזה ממש לא מפחיד להתמסר ואפילו כיף גדול!
 ילדה: אוקי.. נשמע לי קצת מפחיד.. אבל אני אמיצה! נמאס לי כבר ממחבואים , אני מוכנה להתמסר! זה נשמע לי משחק הרבה יותר כיף! הנה אני (מחייכת )

אני *: אהובה שלי.. כמה אני שמחה שיצאת ממחבואך.. טוב לראות אותי..
 בואי אני אכין לנו קפה קר ואספר לנו סיפור.. אבל קודם.. תביאי חיבוק!

ילדה: את יודעת.. אני ממש שמחה שמצאת אותך..
1,2,3 מצאתי גם אותי!