"למה אין לה כיסוי ראש?"

שאלה הילדה את אמא שלה והביטה עליי.

"כי היא עדיין לא נשואה" האמא אמרה.

ואני חייכתי.. והרהרתי בכמה יפה לי כיסוי ראש .

"ואיי אבל היא ממש גדולה.. היא מבוגרת.. זקנה" היא הוסיפה

חחחחח.. ואיי ואיי כמה ילדים יכולים לכווץ עם האמת שיוצאת להם מהפה..

"בת כמה את?" היא שואלת בסקרנות

ואני חוששת מעט לענות אבל עונה.. "בת 38"

"ואיי חשבתי שאת בת 50 או 60"

חחחחחח...

אחר כך שהלכתי הביתה וקצת חשבתי על זה

הבנתי וניחמתי את עצמי שבטח הילדה הזו בטוח ראתה את הנשמה שבי.. והיא צודקת ..הנשמה שבי ממששש ממששש זקנה.. ואווו כמה היא עברה.. גילגולים.. חוויות אינסופ..

אז תודה לך ילדה אהובה

שראית אותי באמת

את הבפנים שבי..

ותודה שבירכת אותי בכזו מתיקות..

את הברכה שהיא בירכה אותי, אני שומרת לעצמי ואומרת כן יהי רצון, אמן ואמן!

כמה שאני אוהבת ילדים

תודה שאני רואה את הילדה שבי המופלאה אחרי כל כך הרבה שנים ...