היום בררתי אורז
ונזכרתי בסבתא היקרה והאהובה שלי חיה זיכרונה לברכה
אני זוכרת איך בסבלנות אין קץ
היא היתה יושבת במטבח הקטן שלה ובוררת את האורז
ואני שמחתי לעזור לה
חשבתי לעצמי היום
איזו אהבה היא הכניסה לאוכל
כמה תשומת לב
ובזמן שבררתי את האורז
ייחלתי לעולם כזה
שבו יש לנו
נחת
ואין לאן לרוץ
ואין אחרי מה לרדוף
אין מה להספיק
מלבד
הכנת אוכל ליום הזה
כמה נעים
וכמה נושם
עם הנוכחות של הרגע הזה בלבד
תזכורת שרק הוא קיים
הרגע הזה
ואז הבטתי
וראיתי
שאני באמת חיה בעולם כזה
עולם של נחת
לא צריך למהר לשום מקום..
כמה תודה יש בי על זה
כמה תודה יש בי
תודה על הפשטות המלכותית הזו שחוזרת לעולם ממקום מחודש ובריא
תודה סבתא
תודה עולם
תודה נחת
תודה רגע
תודה פשטות
תודה אלוהים
תודה זהר
תודה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה