יום שני, 24 בפברואר 2020

אני מגיעה לזיכרון הזה
הוא נמצא בתוך בועה
בתוך היקום שהנני
ואני מביטה בו
מתבוננת
מכל הצדדים
מכל הזוויות
נושמת הרבה
כי כל הזוויות קשות וכואבות לי
מפרקת ובונה
את החלקים שבו
אין לי את כולם
שברירים שברים
מתפרקת יחד איתם
ומרכיבה את עצמי מחדש
יחד עם הזיכרון הזה
מה הוא יצר אצלי הרגע הזה?
החוויה הזו.. ?
מה היא גרמה לילדה שבי?
אני מביטה בה
בכל כך הרבה אהבה..
ועכשיו
רק
מחבקת
ככה
עם כל הכאב והיופי שיש בזיכרון הזה..
עם כל הכאב והיופי הזה
שבתוכי
וצומחת עוד ועוד
מתוך הריקבון והחושך
צומחת ועולה
רק מעצם הקבלה
משתאה לנוכח העוצמה הזו
שבי
מתוך הפגיעות
החשיפה
והחיבוק
אני איתי עכשיו
בוחרת בעצמי 💞

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה