גרביים / זהר מלכה
כבר מזה שנים שלא טיילה שם במרכז המסחרי של נוף ילדותה, הכל השתנה כל כך ועדיין נשאר אותו הדבר.
שם,אחרי הפיצה של הבינגו ממש ליד הבנק, הוא יושב על הרצפה שנים על גבי שנים, ביטנו משתפלת אל מעבר גבולות החולצה,יושב בישיבת בודהה ,כולו מפוחם, עם פנים מושפלות ומרשרש בכוס פלסטיק שבתוכה מטבעות,מידי פעם הוא הופך את הכוס לתוך ידו השניה כדי לבדוק מה ה"רווח היומי" ,לידו בקבוק שתיה גדול ושקית נייר של בורקס מהמאפיה הקרובה.
היא עוברת שם על פניו ..שנים רבות, בכל פעם מחליטה לנהוג אחרת, ברוב הפעמים היא מביאה לו מטבע שישתיק את המצפון שלה,כמו רוב האנשים ואולי.. פעם קנתה לו אוכל.. היא לא זוכרת.
אך היום.. הפעם..משהו שונה..
משהו מתכווץ בה
היא חולפת על פניו מהר וממהרת להביט בבגדים שבגלגל הקולבים.. מציצה לעברו וחושבת לעצמה.." לתת לו מטבע? ..למה? או אולי אוכל?..לא..לא.. " זה נראה לה לא נכון הפעם..
הפעם מה שחשוב לה,זה משהו אחר
משהו שלא כל אחד נותן לו.. לאיש הזה
לראות אותו! לראות אותו באמת!!!
"אבל איך..?פשוט לגשת ולשאול לשלומו.. ?בלי להביא לו כלום..?" היא חושבת לעצמה
לפתע עולה לה רעיון "אקנה לו משהו!" היא מתחילה לחזור על עקבותיה.. ממהרת לכיוון החנויות, נכנסת לאחת החנויות..
יש בחנות..תכשיטים..צעיפים..משקפי שמש.. גרביים!!!
"כן! גרביים! הוא יחף ובטח קר לו! "
בודקת שזו המידה הכי גדולה ובוחרת בצבע לבן וחגיגי..
היא ניגשת לקופה עם שלישיית הגרביים ומבקשת לעטוף למתנה.
איזו התרגשות!
"אשים את המתנה בתיק, אשאל לשלומו ואז אפתיע אותו ואתן לו את המתנה!" היא חושבת לעצמה תוך כדי שהיא צועדת לעברו בהתרגשות..
היא מביטה בעיניו ובראשה עוברות מליון מחשבות..מלאות פחדים וסטיגמות "אולי הוא משוגע?! מה את עושה?!" אך היא רגועה.. היא יודעת שהיא עושה בדיוק את הדבר הנכון.. כאילו מישהו ממש מכוון אותה והיא מתמסרת.. היא הולכת להזכיר לו את הלב שלו!
היא נגשת ונעמדת מולו..
"היי.. מה שלומך?"
"בסדר"
"הכל בסדר?"
"כן..תודה לאל"
היא קצת נבוכה ושואלת שוב.."אז מה שלומך?"
"בסדר" הוא עונה
"הבאתי לך מתנה!"
"לי?" הוא שואל בתמיהה
"כן! לך!"
היא מגישה לו את המתנה
הוא מופתע
מחזיק אותה בשתי ידיו וקופא
"אתה יכול לפתוח אותה! מקווה שתאהב אותה! קניתי אותה במיוחד בשבילך!"
חיוך של ילד שמח עולה על פניו המלאות
והוא פותח בזהירות.. לפתע אצבעותיו השמנות ניראות כה עדינות..
"תודה!" הוא אומר עדיין עם חיוך
"איך קוראים לך?" היא שואלת
"אשר"
"אשר, אלוהים אוהב אותך, תזכור את זה!"
הוא משפיל מבט ומחייך
היא רואה את הדמעות עולות בעיניו
כמה זמן לא ראו אותו כך..
כמה זמן לא חשבו עליו..
כמה זמן לא קיבל מתנה..
וכמה זמן לא הרגיש אהוב..
"תאהב את עצמך!" היא מוסיפה
מנסה למצא עוד דברים שרוצים לעבור דרכה אליו..
"שיהיה לך יום טוב,לילה טוב!"
"תודה!" הוא עונה..מובך.. מחויך על סף דמעות.. ברגע ממש הפך לילד הטהור שהוא
"ביי להתראות!"
היא פוסעת עוד כמה צעדים
וחוזרת
"אלוהים רוצה שתאהב את עצמך! זה חשוב!" מוסיפה עם חיוך ומבט מלא אמונה בו..
כבר מזה שנים שלא טיילה שם במרכז המסחרי של נוף ילדותה, הכל השתנה כל כך ועדיין נשאר אותו הדבר.
שם,אחרי הפיצה של הבינגו ממש ליד הבנק, הוא יושב על הרצפה שנים על גבי שנים, ביטנו משתפלת אל מעבר גבולות החולצה,יושב בישיבת בודהה ,כולו מפוחם, עם פנים מושפלות ומרשרש בכוס פלסטיק שבתוכה מטבעות,מידי פעם הוא הופך את הכוס לתוך ידו השניה כדי לבדוק מה ה"רווח היומי" ,לידו בקבוק שתיה גדול ושקית נייר של בורקס מהמאפיה הקרובה.
היא עוברת שם על פניו ..שנים רבות, בכל פעם מחליטה לנהוג אחרת, ברוב הפעמים היא מביאה לו מטבע שישתיק את המצפון שלה,כמו רוב האנשים ואולי.. פעם קנתה לו אוכל.. היא לא זוכרת.
אך היום.. הפעם..משהו שונה..
משהו מתכווץ בה
היא חולפת על פניו מהר וממהרת להביט בבגדים שבגלגל הקולבים.. מציצה לעברו וחושבת לעצמה.." לתת לו מטבע? ..למה? או אולי אוכל?..לא..לא.. " זה נראה לה לא נכון הפעם..
הפעם מה שחשוב לה,זה משהו אחר
משהו שלא כל אחד נותן לו.. לאיש הזה
לראות אותו! לראות אותו באמת!!!
"אבל איך..?פשוט לגשת ולשאול לשלומו.. ?בלי להביא לו כלום..?" היא חושבת לעצמה
לפתע עולה לה רעיון "אקנה לו משהו!" היא מתחילה לחזור על עקבותיה.. ממהרת לכיוון החנויות, נכנסת לאחת החנויות..
יש בחנות..תכשיטים..צעיפים..משקפי שמש.. גרביים!!!
"כן! גרביים! הוא יחף ובטח קר לו! "
בודקת שזו המידה הכי גדולה ובוחרת בצבע לבן וחגיגי..
היא ניגשת לקופה עם שלישיית הגרביים ומבקשת לעטוף למתנה.
איזו התרגשות!
"אשים את המתנה בתיק, אשאל לשלומו ואז אפתיע אותו ואתן לו את המתנה!" היא חושבת לעצמה תוך כדי שהיא צועדת לעברו בהתרגשות..
היא מביטה בעיניו ובראשה עוברות מליון מחשבות..מלאות פחדים וסטיגמות "אולי הוא משוגע?! מה את עושה?!" אך היא רגועה.. היא יודעת שהיא עושה בדיוק את הדבר הנכון.. כאילו מישהו ממש מכוון אותה והיא מתמסרת.. היא הולכת להזכיר לו את הלב שלו!
היא נגשת ונעמדת מולו..
"היי.. מה שלומך?"
"בסדר"
"הכל בסדר?"
"כן..תודה לאל"
היא קצת נבוכה ושואלת שוב.."אז מה שלומך?"
"בסדר" הוא עונה
"הבאתי לך מתנה!"
"לי?" הוא שואל בתמיהה
"כן! לך!"
היא מגישה לו את המתנה
הוא מופתע
מחזיק אותה בשתי ידיו וקופא
"אתה יכול לפתוח אותה! מקווה שתאהב אותה! קניתי אותה במיוחד בשבילך!"
חיוך של ילד שמח עולה על פניו המלאות
והוא פותח בזהירות.. לפתע אצבעותיו השמנות ניראות כה עדינות..
"תודה!" הוא אומר עדיין עם חיוך
"איך קוראים לך?" היא שואלת
"אשר"
"אשר, אלוהים אוהב אותך, תזכור את זה!"
הוא משפיל מבט ומחייך
היא רואה את הדמעות עולות בעיניו
כמה זמן לא ראו אותו כך..
כמה זמן לא חשבו עליו..
כמה זמן לא קיבל מתנה..
וכמה זמן לא הרגיש אהוב..
"תאהב את עצמך!" היא מוסיפה
מנסה למצא עוד דברים שרוצים לעבור דרכה אליו..
"שיהיה לך יום טוב,לילה טוב!"
"תודה!" הוא עונה..מובך.. מחויך על סף דמעות.. ברגע ממש הפך לילד הטהור שהוא
"ביי להתראות!"
היא פוסעת עוד כמה צעדים
וחוזרת
"אלוהים רוצה שתאהב את עצמך! זה חשוב!" מוסיפה עם חיוך ומבט מלא אמונה בו..
" איזה יום משמעותי זה עבור אשר
סוף סוף הוא הסכים לראות את עצמו! ואיזו זכות גדולה שאני זכיתי לשקף לו את זה.." חשבה בליבה
"תודה אלוהים!" לחשה
"הלוואי שיכולתי לספר את הסיפור הזה ופשוט לתת השראה לאנשים לפעול כך.. איך אעשה זאת?" שאלה
מתוכה עלה קול שאמר
"את כבר יודעת את התשובה"
"נכון.." אמרה לעצמה וחייכה
בכי מהול בעצב ובהתרגשות גדולה פרץ מתוכה.. על הרגע הזה שהוא עולם ומלואו
היא יודעת שלא רק אשר הסכים לראות חלק מתוכו..היום גם היא הסכימה לראות עוד חלק מתוכה ולהמיס אותו חזרה לאהבה שהוא 💕
תודה!
סוף סוף הוא הסכים לראות את עצמו! ואיזו זכות גדולה שאני זכיתי לשקף לו את זה.." חשבה בליבה
"תודה אלוהים!" לחשה
"הלוואי שיכולתי לספר את הסיפור הזה ופשוט לתת השראה לאנשים לפעול כך.. איך אעשה זאת?" שאלה
מתוכה עלה קול שאמר
"את כבר יודעת את התשובה"
"נכון.." אמרה לעצמה וחייכה
בכי מהול בעצב ובהתרגשות גדולה פרץ מתוכה.. על הרגע הזה שהוא עולם ומלואו
היא יודעת שלא רק אשר הסכים לראות חלק מתוכו..היום גם היא הסכימה לראות עוד חלק מתוכה ולהמיס אותו חזרה לאהבה שהוא 💕
תודה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה