אבן מהלב\ זהר מלכה

אתה יושב שם מתחת לעץ שלנו

נשען עליו בנחת ומביט את מבטך העמוק

מסתכל באהבה על העולם

אני נגשת ומתיישבת לידך על האדמה

שמכוסה מעט בדשא

אני לא אומרת דבר

רק מתיישבת בנחת

אני נינוחה

כאילו שכחה בי הסערה

מביטה על העולם באהבה כתמיד

נזכרת ברגעים הראשונים שלנו 

ממש כאן מתחת לעץ

וכמה מילים שנאמרו

ים... ימים של מילים

ועכשיו שקט

הקול נדם

והכל צלול

אין יותר מילים

כבר את הכל אמרתי

ואולי את הקול אתה לא השמעת

כתפך אומרת שלום לכתפי

ומבטינו נפגשים
סוגרים מעגל
מסירה ומוסרת לך אבן מהלב
מהלב שלי