יש ימים כאלו שאני מרגישה שכולם עוקפים אותי..
רצים קדימה ומשאירים אותי מאחור..
ואז אני נושמת
ונזכרת שאני וכולם זה אותו הדבר
אנחנו מחוברים , אנחנו אורגניזם אחד
כשאני בעצירה יש עוד חלקים שעוצרים איתי
ויש חלקים שממשיכים קדימה בכל הכח
בזכותם אני יכולה לעצור ולנוח בתוכה..
וכשיגיע תורי להמשיך בכל הכח
הם יוכלו לעצור ולנוח בתוך העצירה..
כך.. כמו מנגינה מסונכרנת שכזו..
מנגינה שנוצרת מהבנה, מאהבה ומ.. שיתוף פעולה,
של אחד שהוא בשלום
אחד שהוא שלם