יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

השראה\ זהר מלכה


אין לה זמן מדויק
אין לה גם שעון עם מחוגים
וגם לא סטופר
היא יכולה פתאום להופיע באמצע היום
או באישון לילה
ככה פתאום מתפרצת לה בלי הודעה מוקדמת
מדגדגת בגרון
ורוצה להיוולד עכשיו
אימפולסיבית כזאת
מלאת אנרגיה
מציתה בתוכי ניצוצות
וזיק של זיקית
הופכת רחוב אפור לצבעוני כהרף עין
ובשניה שלא מתייסים אליה
נעלמת..
כך נעלבת
כמו ילדה קטנה..
בואי בואי
אל תלכי..
השראה

יום רביעי, 30 בדצמבר 2015

היום!
היום מתחיל היום שבו את מגשימה את עצמך!
היום שבו כל מה שאת רואה בעיני רוחך.. יתגשם ויהפוך למציאות!
את מוכנה לגמרי..
התבשלת מספיק
והנה הגשם מגיע
וזה הזמן לפרוח
לגדול
לצאת מהביצה
לצאת אל העולם
להיות האור המיוחד שאת
העולם כבר חיכה מספיק
והיקום שלח לך צירים
והנה עכשיו דחיפה אחרונה
עכשיו לממש
להגשים בגשם
לפרוח לפרח האינסופי שאת..
לגעת בכוכבים שכל כך ברורים לך .. רק לך
להרגיע את הפחד
ולרחף כמו שרק את יכולה
לגעת בחיים של אחרים
לתת את האהבה המיוחדת והעצמתית שמייחדת אותך
שלשמה נוצרת..
שלשמה נבראת
בואי בואי אהובה
בואי אל האני שלך האמיתי שמחכה לך
שתממשי אותו
שתהיי אותו
תהיי
תהיי עכשיו
את ייעודך
את האמת
את האור הגדול שאת לעולם..
צאי..
צאי מתוך עצמך
אל עצמך..
ב

יום חמישי, 17 בדצמבר 2015

קצות האצבעות\ זהר מלכה

לאט לאט על קצות האצבעות...
בהיסוס מחויך שכזה
מגששת את הדרך בעלטה

וזה נעים
נעים כל כך 
ומפתיע כל כך 
באותה המידה 
ואולי אף יותר 

נינוח..
כאילו היה שם תמיד

הרצפה עשויה קטיפה 
וצמר גפן שמחייך 
ומלטף
אך אני הולכת על קצות האצבעות
מפחדת משברי זכוכיות

לאט לאט הזריחה עולה
והשמש מאירה 
רגליי נוגעות באדמה הלחה והחמה
אני כבר לא מפחדת משברי זכוכיות

וזה נעים
נעים כל כך 
ומפתיע כל כך 
באותה המידה 
ואולי אף יותר

בכל צעד מרגיש יותר ויותר נכון 



יום שלישי, 15 בדצמבר 2015

אולי...\זהר מלכה

בטח אתה תכף תלך מכאן
בדיוק כשאתאהב בך
בטח תכף תעלם בלי סיבה
בדיוק כשאפתח את הלב
בטח ממש תכף תצטער ותגיד שבלה בלה בלה
בדיוק כשאדמיין אותנו צועדים יחד דרך
בטח זה כבר יקרה...
בדיוק שחומת הפחדים שלי תתמוסס
ואז...
אשאר שוב עם שברי ליבי המאוחה, הענק והאוהב
ואולי לא...
אולי הפעם תשאר..
גם אחרי שאתאהב בך , אפתח את ליבי ואצעד איתך דרך של יחד
וגם אחרי שחומת פחדיי תימס...
אולי הפעם זה לא יהיה בטח ולא בדיוק
אבל זה יהיה ממשי , אמיתי
בלי זיקוקי דינור
ורעידות אדמה
נקי מדרמות, אנושי ,פשוט
מלא באהבה
אולי הפעם..
נישאר...

יום שבת, 12 בדצמבר 2015

אין נכון ואין לא נכון כוללני
יש נכון לי ולא נכון לי
וגם .. יש נכון לרגע מסוים
ולא נכון לרגע מסוים
הנכון הוא נכון לי עכשיו ברגע זה
ויכול להישתנות בכל רגע ..
אפילו המילים הללו עצמן..
 להיות נכון.. להיות אמיתי עם עצמך באותו הרגע ובכל רגע מחדש להיות אמיץ לבחור מחדש באותו הדבר או בדבר חדש ואחר לחלוטין..
שבוע נכון, חודש נכון
 מלא באור נכון של אמת פנימית..ונכונה!

יום שישי, 11 בדצמבר 2015

שבת... מלשון לשוב..
לשוב הביתה
לשוב לאהבה
לשוב לאור
לפשטות
לאמת
לשמחת קיום שאינה תלויה בדבר..
לנס שאנחנו
לרגע הזה שאינו יחזור
שהוא ייחודי
שם הווייתינו
בכל רגע מחדש..
שבת של שיבה לניצוץ האינסופי שאנחנו
שמאיר את כל החשיכה שבעולם..
א ה ב ה
הבחירה שלנו היא לא ה "מה?" אלא ה"איך?"

יום שבת, 5 בדצמבר 2015

אבן מהלב\ זהר מלכה

אתה יושב שם מתחת לעץ שלנו
נשען עליו בנחת ומביט את מבטך העמוק
מסתכל באהבה על העולם
אני נגשת ומתיישבת לידך על האדמה
שמכוסה מעט בדשא
אני לא אומרת דבר
רק מתיישבת בנחת
אני נינוחה
כאילו שכחה בי הסערה
מביטה על העולם באהבה כתמיד
נזכרת ברגעים הראשונים שלנו 
ממש כאן מתחת לעץ
וכמה מילים שנאמרו
ים... ימים של מילים
ועכשיו שקט
הקול נדם
והכל צלול
אין יותר מילים
כבר את הכל אמרתי
ואולי את הקול אתה לא השמעת
כתפך אומרת שלום לכתפי
ומבטינו נפגשים
סוגרים מעגל
מסירה ומוסרת לך אבן מהלב
מהלב שלי

חג האור!

מסיבת חנוכה..
את מסיבת החנוכה השנה וגם בארבע שנים שקדמו לה
בחרתי לחגוג בצורה קצת אחר ממה שמקובל
לא התחברתי להפקות ענק, עם הנצנצים והאולטרה
התחברתי למשהו יותר אינטימי
לחג של אור , שבו כל האור כבר נמצא כאן!
אוסף של נשמות מאירות שנאספות יחד לזכור..
שאנחנו בעצם אור!
כל אחד ואחת מאיתנו
אנחנו אולטרה נוצצת ומאירים יותר מכל הפקת ענק שיש
אנחנו בעצמנו..הפקת ענק אחת
אנחנו נס!
נס גדול , זה מה שאנחנו...
וביחד... אור ענק מאין כמותו..
אז ..
ישבנו במעגל בגן, שרנו ורקדנו ביחד, היתה הצגה מצחיקה
של הורים שהתנדבו ל"גברת קרש ומר מערוך"
כיבינו את האור והדלקנו את האור בלב!
הדלקנו יחד חנוכיה ושרנו שירים בקולנו, ללא כל דיסק סמל ההבעה ‏‎smile‎‏
אחר כך... קיבלנו את השבת ביחד
בשיר, בתפילה, בברכה.
אכלנו סופגניות והכנו חנוכיות ביחד!
לפני כל קבלת שבת אנחנו לומדים בגן משהו על החיים, כן זה נשמע גדול כזה..
לומדים איזה משפט שהוא מתנה, משפט שנותן לנו כוח , שנותן לנו השראה, שמזכיר לנו איזה אור גדול אנחנו...
חשבתי על המעמד הכל כך מיוחד הזה
שבו אני עומדת מול הורים וילדים
ופייר.. ממש התרגשתי
זו היתה התרגשות כזו לא של התחלה
התרגשות כזו של מתנה
איזו מתנה ניתנה לי .. לעמוד מול כל כך הרבה נשמות
ולשאת מילים... מילים שיכולות לעורר, להאיר ולרגש..
ורציתי באמת לומר משהו כזה..
חשבתי על אור.. ועל קבלה.. ועל אחדות
ופתאום נולד לו סיפור..
והוא הולך ככה..
סמל ההבעה ‏‎heart‎‏ קשת סמל ההבעה ‏‎heart‎‏
כשקרני השמש פגשו בטיפות הגשם
קרה דבר מופלא
הקשת היפה הופיעה בשמים
בשלל צבעים יפים
אך פתאום... הצבעים החלו להתווכח מי יותר חשוב!
האדום אמר:
כשאני מופיע ברמזור, כולם עוצרים!
אני גם צבע של אהבה..
אני הכי חשוב!
הצהוב מיד עצר אותו ואמר:
אני הצבע של "מכבי"
כולם מכירים אותי...
הצבע שלי הוא הכי זורח!
אני הכי חשוב!
והכחול אמר בקול רגוע:
עם כל הכבוד לאדום והצהוב...
אני הוא צבע השמיים והים...
אין בכלל ויכוח
אני הכי חשוב!
קרן השמש חייכנית עצרה את הויכוח ואמרה:
חברים יקרים... כל אחד מכם הוא יפה בדרכו!
כל אחד מכם הוא חשוב!
אין חשוב יותר , אין יפה יותר!
תארו לכם קשת אדומה...
או קשת רק צהובה
או רק כחולה...
משעמם!
תיראו איזה יפים אתם יחד!
תאהבו את הצבע שאתם ואת הצבע של האחר...
ו...מה המסר כאן בעצם..
כל אחד ואחת מאיתנו הוא צבע, כל אחד הוא אור מיוחד מאין כמותו!
כל היופי הוא השונות בינינו, אם כולם יהיו כמוני, זה יהיה עולם משעמם...
היופי הוא קשת הצבעים, קשת האנשים...
והביחד שאנו יוצרים סמל ההבעה ‏‎smile‎‏
חג אור שמח לכולנו יחד!

לאט לאט\ זהר מלכה


ששש...
הוא ישן עכשיו
זרעתי אותו עמוק
הוא נרקב..
לאט לאט
ששש...
הנה הוא יוצא לאור
הנה הוא ניצן כבר
הנה... הוא פרח
עץ
עולם
חיים...