היום קרה לי משהו ממש מרגש..
ישבתי בבית קפה
ושוחחתי בטלפון עם אמא שלי
על הנושא שעולה מידי פעם לפעם
והוא: למה אני בוחרת לגור ב"חור"?
שוחחתי עם אימי היקרה
ברוגע והבעתי הבנה לדאגה שלה
ויחד עם זאת שיתפתי אותה ברגשות שלי
בכך שאני שלמה עם הבחירה שלי ואני מאושרת!
אמרתי לה שהמון ממה שהיא אומרת זה הפחדים שלה ואני רוצה להרגיע אותה ולומר לה שאני דואגת לעצמי ואוהבת את עצמי ואתגרים יש בכל מקום גם בעיר ובמקומות שלא נחשבים "חורים"..
אמרתי לה כמה אני גאה בי שאני ככה מגיבה ברוגע אמיתי
כי שיחות כאלו לפני שנה היו יכולות להוביל לכעס ותסכול משתינו
היא גם אמרה שהיא גאה בעצמה שהיא משתפת אותי ולא פוחדת לשתף
ושתינו הבענו שמחה על השיחה..
זו באמת היתה שיחה מיוחדת ומרגשת ובכלל לא מובנת מאליה..

סיימתי את הקפה והעוגה וניגשתי לשלם את החשבון..
המלצרית פנתה אליי ואמרה לי: "את לא צריכה לשלם.."
הייתי רגע בהלם..
"כבר שילמו עליך והשאירו לך פתק.."
מישהי שישבה בשולחן הסמוך לי שמעה את השיחה וזה הפתק שהיא השאירה לי..
אין לתאר את ההתרגשות שאני חשה עד עכשיו..
💗
תודה על הכל ועל הקול ..