השיעור שאני עוברת עכשיו הוא השיעור הכי קשה ומרגש שחוויתי עד כה..

אני מרגישה את החיבוק של אלוהים בכל צעד..

מרגישה איך הוא מלטף לי את הלב

ולוחש לי:

את שליחה כל כך אמיצה ואהובה

כל האומץ שלך יישא פרי , ילדתי האהובה

דמעות חמות זולגות מעיני

דמעות חלקן שלי , חלקן של דורות קודמים

אני נותנת להם לזלוג מתוכי

לרפא את כל הפצעים הכואבים

שנגררו עוד הרבה לפני שהייתי כאן בגוף הזה

והן פוגשות את הסיפור שלי

שהוא לא שלי..הוא הסיפור שלנו

של כולנו

סיפור על אהבה אינסופית שרק רוצה כלי.. רוצה להיות מוכלת כאן בעולם הממשי, לקבל צורה בדמות אדם ובדמות של שניים שחולקים אותה אחד עם השני ועם העולם כולו

ואני..

נושמת.. בוכה.. מחייכת.. צוחקת..

חיה!

מכילה את זו האהבה שעוברת דרכי ללא תנאי וללא הפסקה..

מפעמת ליבי ..מרחיבה אותו ומרגשת אותי..כל כך כל כך..

ואז אני פשוט נכנעת שוב..

אומרת לאלוהים: זהו.. עשיתי כל שביכולתי

עכשיו אני באמת באמת נכנעת

כי עשיתי כבר הכל

והשמעתי את הקול

עכשיו באמת רק אתה יכול לחולל את הנס הזה..

ממש סיעת הדישמייא..

הגעתי עד הקצה

תראה לי את האינסופפפפ

אני יודעת שאתה בתוכי..

תודה