היום ילדה אמרה לי בחוג ציור

כששאלתי ממה הכי נהינתם בחוג

"הכי נהינתי כשעשיתי טעות ואז בעצם ראיתי שזה דווקא רעיון יצירתי מה שיצא וזה לא טעות"

איך הפכנו את החלקה היקרה הזו של האמנות גם לתחרותית ? לביקורתית?

אני כאן כדי לרפא את זה

לגרום לילדים לחזור לעצמם

לקול האותנטי שלהם בעולם

לאהוב את עצמם ואת הדרך הייחודית שלהם בעולם!

ללמוד להקשיב פנימה

לדבר דיבור חיובי לעצמם!

היום בחוג שמעתי כל כך הרבה פעמים "אוי זה יצא לי מכוער, אוי שלך יותר יפה! אוף אני לא מצליחה"

שאלתי את הילדים מה הם היו אומרים לילד קטן שמראה להם ציור שלו? האם היו אומרים לו מילים כאלו?

"לא, היינו אומרים לו שהציור יפה"

למילים יש כח וחשוב שנלמד לדבר לעצמנו יפה , שלא נשווה את עצמנו לאחרים , כי אין דרך אחת לצייר כוכב או בית או אפילו עיגול.. ואם מישהו מלמד אותנו או מצייר ציור של כוכב למשל , זו רק דרך אחת לצייר כוכב ויש עוד לפחות מליון דרכים לצייר כוכב..

אז חשוב שנדבר לעצמנו יפה ובאהבה

ואם משהו לא מוצא חן בעיננו , ננסה לראות את היופי שבו , ננסה לתקן או כמו שאמרתי היום ויצא לי משפט ממש חרוזי:

מי שרוצה ללמוד לצייר

צריך לא לוותר על הדף כל כך מהר!

ובעצם .. לא לוותר על עצמנו

גם אם עשינו "טעות" יכול להיות שנגלה שזה הדבר הכי מופלא שקרה לנו, בזכות ה"טעות" יצא לנו ציור כל כך מיוחד שלא היינו יכולים לחשוב עליו לולא ה.."טעות".

וכמובן.. כמו בציור כך בחיים , או הפוך כמו בחיים כך בציור

ועוד דבר..

"יפה, הוא כל דבר שמביטים בו באהבה!"

זה משפט שמלווה אותי שנים

ואת זה גם לימדתי את הילדים בחוג, או אולי נכון יותר לומר הזכרתי להם.. כי הם המורים האמיתיים כאן

איזו זכות

תודה לך ה'

על רגעי חסד כאלו מתוקים ונעימים ללב שמזכירים לי שאני חשובה בעולמך

כל הרגשות:

32Sigal Amsalem, Lipaz Dadon Huri ו30 נוספים