"אלוהים שלח אותך!" היא קראה לעברי בדרכי החוצה מהמועדון .
ואיי יש ללב .. כל כך עמוק..
התחלתי להעביר חוג תיאטרון פלייבק לאנשים שבנו במו ידיהם את המדינה .
אנשים בני 80 פלוס פלוס
עם אינסופפפ סיפורי חיים שהם סוחבים עליהם ובתוכם.
הבקשה הכי עמוקה שלהם היא קשר אנושי..
להקשיב , לדבר .. לראות עיניים, אנשים..
"אני מודה לאלוהים בכל רגע שיש לנו את המועדון הזה! אני יוצאת.. פוגשת אנשים, צוחקים, מדברים, מספרים על החיים, כל אחד על החיים שלו, זה עושה לי טוב בלב"
כמה מעט דרוש כדי לשמח אדם.. הקשבה, מילה טובה, דיבור מחזק, הבנה.. המעט הזה הוא הכל! הוא עולם ומלואו!
אם כל אחד מאיתנו יהיה עם מישהו מבוגר במשך שעה בשבוע .. יקשיב, ישוחח איתו.. יתחולל כאן משהו גדול!
לפעמים .. יש לי תחושה שאנחנו .. כולנו.. כמובן גם אני.. נסחפים למסכים, למילים היפות ופחות פועלים ומתנהגים את אותן המילים היפות, ב"ה שנזכה להתנהג את המילים היפות , נתרגם אותן למעשים, כי שם נמצאת ההשפעה , שם נמצא התיקון, שם.. בעצם כאן נמצאת הגאולה!!
ועוד דבר..
לא מתוך רחמים, ממש לא!
קשר הדדי
לאדם מבוגר יש אוצרות
ולהיות איתו ולנהל איתו שיחה זו מתנה גדולה שלא נקבל באף קורס, פסטיבל, סדנה .. זה משהו אחר , חי פועם , נושם ובעל ערך עצום!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה