היום כשראיתי את ההזמנה לחתונה שלך
רציתי כל כך לשמוח..
אבל לא הצלחתי ממש
אולי רק לרגע קטן.
זה הכאיב לי כל כך
שזה לא השם שלי כתוב שם לצד השם שלך
זה נגע לי עמוק
וכאב
וכל כך רציתי לשמוח
כי האמת שכבר נמאס לי בכלל לחשוב עליך
ובאמת מזמן שלא חשבתי עליך
באמת שכבר בא לי להקיא מהסיפור הזה
אבל..
אוף..אוףף.. הנשמה שבך.
אני אוהבת אותה.
וכל כך רציתי שנהיה כאן ביחד ונרפא את הפצע שלנו
שהסתרנו
אני הסתרתי מפניי
ואתה הסתרת מפניך
ואולי.. זה מה שהייתי צריכה ללמוד
כדי לרפא פצע קודם צריך לחשוף אותו להביט בו באומץ
וכמה אני מודה על שאני עושה את זה
בלעדיך
אבל איתי
הכי איתי שיש 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה