לפעמים מגיח בתוכי קול כזה
שמלחיץ..
שאומר לי שלא עשיתי כלום עם החיים שלי
שלא הספקתי להגשים חלומות
שדי .. שהכל אבוד כבר
קול כזה שחונק אותי בגרון
וגם לא נותן לי לישון
אז הוא הגיח בתוכי השבוע
ולא זיהיתי אותו מיד
אולי ניסיתי קצת להתעלם
וגם להילחם
ועכשיו ממש עכשיו
הרגשתי שאין לי כח יותר
להילחם ולהתעלם
כי עשיתי את זה כל כך הרבה בחיים שלי
שכבר אין לי כוחות לזה
וזה גם לא עוזר
אז הרפתי
פתאום ברגע אחד היא הגיע ההרפייה
חברה טובה שלי מהשנים האחרונות
והיא אמרה לו .. לקול המלחיץ
"בסדר.."
"צודק"..
והוא לרגע השתומם.. ולא הבין
ואז התחלתי לבכות
והסכמתי איתה
ואמרתי לו
" אני לא חייבת כלום.. אני כאן ברגע הזה והרגע הזה הוא נצח, הוא הכל ומעבר להכל.. וזה מה שהכייי חשוב "
וכך.. ברגע אחד
הוא נמס בתוכי
וחזר להיות
פשוט להיות
משהו שאין לו מילה
כי זה מעבר להגדרות ולשכל
תודה
על הרגע הזה
כמה קשה להיזכר וכמה פשוט...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה