אני לומדת לקבל 
נזכרת עוד ועוד בזרימה הטבעית של הטבע
כמה בטבע, אין התחשבנות על שום דבר, אין עצירה של נתינה.. הגשם מרווה את האדמה , האדמה לא עוצרת ואומרת.. "די זה יותר מידי" או לא מחזירה את הגשם לשמים.. אלא ממשיכה את זרימת הנתינה כאן!
אז אני לומדת ונזכרת בתנועה הזו הטבעית
כי רוב חיי פשוט התרגלתי להיות רק בצד הנותן
ועצרתי.. כל כך עצרתי אנשים מלתת לי..
ומתוך התהליך הזה של האהבה לעצמי אני חוזרת
לזרימת הבריאה של נתינה.. נתינה.. נתינה..
שטומנת בתוכה קבלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה