כמה הייתי אלופה בלהיות "חזקה"
כמה התאמנתי בלראות את
הטוב בתוך החושך
כמה מיהרתי לעשות שלום מבפנים ומבחוץ שהכל יהיה "בסדר"
כמה פחדתי להישבר..
ועכשיו
אני מרפה
ומגלה שזה לא מפחיד
להישבר
ולא רק שזה לא מפחיד
זה מבורך כל כך!!!
מכירים את זה שאחרי סערה
יש שקט מופתי?
אז ..
כמה שזה לא מפתיע
כמו בחוץ
כך בפנים..
או יותר נכון מה שמפנים.. כך בחוץ

השיברון הוא צירים..
הוא גורם לנו להיוולד מחדש
השיברון הוא כמו סופה.. מבול..
אחריו מגיעה תמיד השמש והכל צומח מחדש!
השיברון הוא תוהו ובוהו
ואחריו מגיע האור!
ויהי אור!
השיברון הוא הביצה שממנה אנו בוקעים
כי גדלנו!
השיברון הוא ים סוף הנחצה לשניים
ואנחנו פוסעים בתוכו באמונה שלמה
שהוא לא יסגר עלינו..
שיש תמיד מי ששומר עלינו ואנחנו צועדים בו בתוך השבר..
בתוך ים הרגשות המציפים ויודעים בליבנו שתכף ממש נגיע ליבשה..
פשוט ככה בלי שום הגיון.. ככה מהלב.. ככה באמונה תמימה זכה שלמה וטהורה!
שיברון
מנקה מאיתנו קליפות
ושובר את החומות שבנינו
שובר מחיצות ושובר את האגו..
נותן לנו את הזכות להתקרב ללב שלנו
עוד ועוד..

שיברון הוא אף פעם לא שיברון של הלב
הלב שלנו תמיד שלם!
שיברון הוא של המסיכות והחומות שבנינו בצורת לב שחשבנו שיגנו עליו והאמנו באשלייה שזה ליבנו..

ליבנו
הוא הביטוי הפיזי לנשמה שלנו
הוא עצום ואינסופי ומכיל בתוכו אהבה אינסופית טהורה וזכה 💗

אני אחרי שיברון
ובפעם הראשונה בחיי
אני סוף סוף רואה כמה הוא מבורך
כמה פחדנו ממנו
בעצם..
זה האגו שפחד ממנו
לא אנחנו
מברכת את כולנו
בשיברון
כי הוא זה שמוביל אותנו לאחדות אמיתית
עם ליבנו 💗
עם האחד
שאנחנו
באמת!

💗תודה תודה תודה 💗