כעס
מותר להרגיש כעס
אפילו רצוי..
להבין את המקום הפגוע בתוכינו
שלא רוצה לשמוע עכשיו ש"הכל מדויק.." 
ו.."ככה בדיוק זה מה שהיה צריך לקרות.."
להיות שם איתו בכעס הזה..
הכעס לא יכול לכעוס לעד
אלא אם מוספים לו עוד קיסם למדורה

לאט לאט הוא ידעך.. ככה מעצמו
בלי שנעשה דבר
ויהפוך ל.. אכזבה
האכזבה תביא איתה קרירות..
היא תכווצ'ץ לנו את הלב
היא תחפור ותצטער על כל מה שהיה
הכי טוב זה לחבק אותה
ולהבין..
לומר לה שמותר לה להתאכזב

ואז יגיע העצב..
איתו יגיע החושך..
והדמעות יתפרצו וישטפו את שאריות הכעס
ושם.. בתוך העצב
אנחנו נתעצב
מבלי שנתאמץ בכלל
רק בעצם נוכחותינו עם העצב המזכך
והוא ינקה אותנו
עוד ועוד
ויגלה לנו סודות כמוסים ברכות
על כך שהכל באמת מדויק
ולטובה.. לטובתינו
זה עדיין יהיה לנו עצוב
אבל גם מנחם
ומרגש..

חיוך קטן לפתע יעלה
השחר יפציע לו אט אט
והשמש תזכיר לנו שהגיע יום חדש
תזכיר לנו שאנחנו ראויים לאהבה
תזכיר לנו שאנחנו בעצמנו אהבה
ושמותר לנו להיות
פשוט
להיות!