יום ראשון, 4 בנובמבר 2018

לפעמים...
הרבה פעמים
ניסיתי לעצב את האהבה שמגיעה אליי
ניסיתי לשלוט בה
להכניס אותה לתבנית
לומר לה לאן היא צריכה להגיע
ואיך היא אמורה להיראות
וגם ניסיתי להבין אותה
שאלתי אותה מלא שאלות
והיא ..
תמיד הביטה בי בחיוך מתוק
ואמרה לי..
"לא יודעת"..
היום הרגשתי
איך כל הפחד שגרם לי
לשאול ,לנסות להבין ,לרצות לעצב את האהבה הטהורה הזו.. איך כל הפחד נמס ברגע אחד..
ולפתע..
ראיתי אותה
את האהבה המתוקה הזו
ככה
כמו שהיא
ראיתי כמה תמימות יש בה
כמה היא פשוט מתפתחת בקצב שלה
הסתכלתי בעיניה וראיתי אותי
חייכנו אחת לשניה
צחקנו
והתחבקנו
ולא רציתי להכניס אותה לשום תבנית
לא רציתי לשאול אותה כלום
לא רציתי לדעת כלום
רק להביט בה
ולהינות מעצם קיומה
💗
וברגע הזה ממש
עליתי על שביל חדש
שמוביל למשהו הכי טוב ולא ידוע
ומלא מלא מלא ב א ה ב ה שאני שניבטת ונובעת ומשתקפת אליי מכל עבר באינסוף צורות וגוונים..
😊תודה😊

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה