אני והצל שלי..
צל: היי! באתי! זהו.. החלטתי שאני יוצא לאור!
אני: מה? מי .. מי אתה בכלל?
צל: אויי המצב גרוע.. את אפילו לא מזהה אותי..? תסתכלי טוב טוב.. אני מוכר לך מאיפה שהוא?
אני:.. מממ.. כן.. אממ.. לא.. אתה .. אתה.. אתה מעצבן אותי..
צל: אוקי.. זו התקדמות.. ומה בא לך לעשות?
אני: בא לי.. להדביק אותך לקיר.. ושתישאר שם..
אני הולכת.. השיחה הזו הסתיימה!
צל: לא לא.. ממש לא הסתיימה.. היא רק התחילה..
אני כאן וזהו! פשוט תדברי איתי!
תכירי בי.. את לעולם לא תוכלי להעלים אותי..
וככל שתנסי להילחם יהיה לזה השלכות.. ואת יודעת את זה! את חווית את זה ! ככל שתילחמי .. אני אלחם בחזרה !!! ואז.. את פשוט לא תהיי את, את תנסי להיות בדיוק ההפוך ממני.. הקיצוני.. וזה .. זה ממש לא את !
אני: אוף!!!
צל: לעוף?..
אני: לא.. אוףף.. אוףףף אתה צודק !
צל: ואווו.. זה היה קל..
אני : כן.. אתה יודע שאני לא אוהבת לשמור בבטן..
אתה מכיר אותי ..
צל: כן .. כן.. זה החלק הטוב שלי.. אני אימפולסיבי..
בקטע טוב :)
אני: פשוט.. יש בך הרבה רבדים ו.. כל פעם שאני חושבת שזהו .. שאני כבר מכירה אותך.. אני פוגשת שוב עוד חלק..
בהתחלה זה קשה..
צל: אחר כך זה יוצא החוצה וכולם שמחים?
אני: חחחחחח.. אממ.. כן משו כזה..
רק באמצע יש התמודדות.. ואתגר ותסכול
אבל בגלל שזה מוכר אז זה פחות אבל עוד כואב..
תודה !
צל: על מה?
אני: תודה שאתה גורם לי להיות יותר אני בכל פעם מחדש! תודה שאתה לא מוותר עליי!! תודה עליך.. ותודה עליי!
צל: בכיף.. זה הייעוד שלי
בשביל זה ובגלל זה נוצרתי על ידך