יום שני, 7 בנובמבר 2016

דיאלוג ביתי...

דיאלוג ביתי...
*סלח לי .. איך אני מגיע פה לבית שלי? 
&מה זתמורת? אתה לא יודע איפה אתה גר?
*יודע..אבל לא באמת עד הסוף
&לא הבנתי כל כך.. 
*זה טוב שלא הבנת.. כי האמת שגם אני לא הבנתי.. אני פשוט רוצה להרגיש בבית כל הזמן.. גם שאני לא במקום הזה עם הקירות והספה שנקרא בית..
&נראה לי שאני מתחיל להבין אותך אחי..
*נו..
&מה נו?
*אז אתה יכול לעזור לי?
&אני??
*כן אתה!
&למה דווקא אני?
*ככה.. ככה מרגיש לי
&אוקי.. אז.. נראה לי שאתה ממשיך כאן ישר עד הסוף .. מגיע לרחוב ללא מוצא שנקרא רחוב הלב.. הרבה בורחים משם כי כתוב ללא מוצא.. אבל אם אתה נשאר שם באומץ .. אתה בסוף קולט שבעצם זה המוצא.. זה הפוך על הפוך כזה..
*אוקי.. יפה.. ואז..
&ואז.. אתה מגיע לצומת אהבה פחד שם אתה עלול להיתקע קצת
אם תפנה בפחד יש שם פקקים מטורפים.
קח את הפנייה של האהבה.
*נשמע טוב.. תמשיך..
&ואז אתה מגיע לתחנת דלק שם תמלא 100 אחוז אמונה נטולת ספקות
נוסע נוסע נוסע.. עד ש ..
עד שאתה מגיע לשומקום
*מה? אתה עושה צחוק? מה זה שומקום?
&בשומקום אין כלום שם תרגיש בית..
*לא הבנתי..
&בדיוק! טוב מאוד שלא הבנת.. כשתהיה שם אתה ועצמך.. אתה פשוט תרגיש..
אי אפשר להסביר את זה במילים....
*רגע.. אבל איך אני אזכור איך להגיע?
&אההה.. שאלה יפה..
זה פשוט מאוד ..
תבחר כל פעם מחדש בלב שלך.. שם נמצא הבית 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה