שיתוף...
כבר הרבה זמן שאני חושבת על זה...
כמה הפכנו להיות שבויים של המסך...
גם כשאנחנו פייס טו פייס אנחנו בפייסבוק, שקועים במסך כאילו הוא יותר חשוב ממי שעומד מולנו...
מזל שגנבו לי את האייפון...
מזל שהסמארט-פון שלי הוא לא כזה סמארט כמו שהוא חושב... הוא עדיין חושב על זה... אני לוחצת ולוקח לו זמן... "מה רצית? אהה פייסבוק... שניה רגע... אני כבר מוצא לך את הדבר הזה"
לא רק זה... אנחנו לוקחים את הרשת החברתית כמשהו שממש מנהל אותנו, יוצרים, מטיילים ומתעדים "בשביל" הפייסבוק...
אני בכוונה אומרת "אנחנו"
כי גם מי שחושב שהוא לא
הוא בעצם כן (למשל אני...:)
האישור החברתי של תרבות הלייקים, הפך לבלתי הגיוני...
כמובן שיש יתרונות בעולם הוירטואלי הזה ובהחלט אנחנו נהנים ממנו, זה כיף לקבל מחמאות ותגובות, זה כיף לגמרי!
וכמה פעמים אנחנו אומרים: "מזל שיש פייסבוק... אחרת לא היינו בקשר..."
אבל כמה פעמים עוברת המחשבה:" אוף... נמאס לי מהפייסבוק הזה, לא הספקתי כלום, אני שעה פה מסתכל על תמונות ופוסטים, כבר עברתי וראיתי את אותו הדבר 5 פעמים, מה? כבר עברה שעה ???" (במקרה הטוב...)
ושוב... יש גם הרבה יתרונות...שמשום מה ברגע זה ממש לא עולים לי כי אני בשוונג של הכיוון השני :)
עברה לי גם המחשבה שהדבר הזה... "שואב" את היצירתיות האמיתית שלנו...
בכל אופן...
למה החלטתי בכל זאת לשתף אתכם בזה?
אולי כי אני מצפה שתעשו לייק ותחשבו כמוני ואולי לא! אולי אני מנסה דווקא להשתחרר מזה ורק לשתף אתכם וזהו בלי שום מטרה...אלא רק לצעוק את זה לעולם...
וזה לא אומר שאני סוגרת את הפייסבוק, כי בכל זאת יש בזה משהו נחמד...
אבל... החלטתי (ואני מקווה שאני אצליח בניסוי) לצאת לחופשה מהפייסבוק- חופשה בת שבוע ולראות מה יקרה... אולי אני אפגש יותר עם אנשים, אולי אני אצור יותר, יזום יותר, אולי אני אבשל יותר, אולי אני אספיק את כל המטלות האלה שתמיד דוחים אותם, אולי אני אטייל יותר, אולי אני אתחרפן ואולי לא יקרה כלום...
אז חברי פייסבוק יקרים , השבוע אני אשמח לראות אתכם פייס טו פייס או לפחות לדבר איתכם בטלפון...
שתהיה לנו שבת נעימה, רגועה ומבורכת !
אור ואהבה
מכל הלב
אני
:)
כבר הרבה זמן שאני חושבת על זה...
כמה הפכנו להיות שבויים של המסך...
גם כשאנחנו פייס טו פייס אנחנו בפייסבוק, שקועים במסך כאילו הוא יותר חשוב ממי שעומד מולנו...
מזל שגנבו לי את האייפון...
מזל שהסמארט-פון שלי הוא לא כזה סמארט כמו שהוא חושב... הוא עדיין חושב על זה... אני לוחצת ולוקח לו זמן... "מה רצית? אהה פייסבוק... שניה רגע... אני כבר מוצא לך את הדבר הזה"
לא רק זה... אנחנו לוקחים את הרשת החברתית כמשהו שממש מנהל אותנו, יוצרים, מטיילים ומתעדים "בשביל" הפייסבוק...
אני בכוונה אומרת "אנחנו"
כי גם מי שחושב שהוא לא
הוא בעצם כן (למשל אני...:)
האישור החברתי של תרבות הלייקים, הפך לבלתי הגיוני...
כמובן שיש יתרונות בעולם הוירטואלי הזה ובהחלט אנחנו נהנים ממנו, זה כיף לקבל מחמאות ותגובות, זה כיף לגמרי!
וכמה פעמים אנחנו אומרים: "מזל שיש פייסבוק... אחרת לא היינו בקשר..."
אבל כמה פעמים עוברת המחשבה:" אוף... נמאס לי מהפייסבוק הזה, לא הספקתי כלום, אני שעה פה מסתכל על תמונות ופוסטים, כבר עברתי וראיתי את אותו הדבר 5 פעמים, מה? כבר עברה שעה ???" (במקרה הטוב...)
ושוב... יש גם הרבה יתרונות...שמשום מה ברגע זה ממש לא עולים לי כי אני בשוונג של הכיוון השני :)
עברה לי גם המחשבה שהדבר הזה... "שואב" את היצירתיות האמיתית שלנו...
בכל אופן...
למה החלטתי בכל זאת לשתף אתכם בזה?
אולי כי אני מצפה שתעשו לייק ותחשבו כמוני ואולי לא! אולי אני מנסה דווקא להשתחרר מזה ורק לשתף אתכם וזהו בלי שום מטרה...אלא רק לצעוק את זה לעולם...
וזה לא אומר שאני סוגרת את הפייסבוק, כי בכל זאת יש בזה משהו נחמד...
אבל... החלטתי (ואני מקווה שאני אצליח בניסוי) לצאת לחופשה מהפייסבוק- חופשה בת שבוע ולראות מה יקרה... אולי אני אפגש יותר עם אנשים, אולי אני אצור יותר, יזום יותר, אולי אני אבשל יותר, אולי אני אספיק את כל המטלות האלה שתמיד דוחים אותם, אולי אני אטייל יותר, אולי אני אתחרפן ואולי לא יקרה כלום...
אז חברי פייסבוק יקרים , השבוע אני אשמח לראות אתכם פייס טו פייס או לפחות לדבר איתכם בטלפון...
שתהיה לנו שבת נעימה, רגועה ומבורכת !
אור ואהבה
מכל הלב
אני
:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה