15 שנה עברו מאז התחלתי ללמוד את התואר בפסיכולוגיה וחינוך.
והיום.. הגעתי לסיום.מזל טוב לי 
האמת שבכלל לא מתחברת לתארים.. שיטות.. תעודות.
אבל כן התרגשתי היום
כי חשבתי על זהר של לפני 15 שנה ועל זהר של היום.
כמה עברתי .... גילגולים רבים מאודדדד.
והסיום היום הוא עוד הוכחה (לא שאני צריכה הוכחות.. אבל זה מחזק ומרומם) לכמה חוזק ה' שם בי, כמה אמונה יש בי וכח רצון ועל אף שהיו הרבה פעמים שכבר חשבתי לוותר, המשכתי עוד ועוד וזה ממש לא היה פשוט.. זה היה מאתגר ולווה בהרבה תיסכולים.. וגם כמובן הצלחות והתרגשות. גיליתי בי הרבה דברים בזכות ההתמודדות הזו ומבחינתי.. זה התואר האמיתי!
אז המתנה שאני לוקחת מהמסע הזה של התואר, זה להמשיך להאמין שגם אם עבר המוןןןן זמן וגם אם אין מילים כבר לתפילה.. לבקש, להמשיך להאמין בעצמי ובראויות שלי לחיות חיים טובים מלאי אהבה , משמעות וסיפוק! 
תודה לך אבאמא שבשמים ובארץ ובלב ובהכל
דרך אגב.. מי המציא את הכובע המוזר הזה? 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה