כשאני מצליחה להבין שאני בתוך בור

אז מהר מאוד אני מצליחה לצאת ממנו

ואז אני רואה שכל השחור שראיתי לפני רגע

פשוט התפוגג

אני רואה את השמש

את הציפורים

את החתולים שנחים להם בשקט

את הכביסה שמחכה שאתלה אותה

ומשהו נרגע בי

ואז אני מבינה

כמה פעמים הייתי בבור

והסתרתי מעצמי שאני שם

שיקרתי לעצמי כדי שלא יכאב לי שאני בבור

אבל כל הכיסוי הזה והמגוננות הזו.. פגעה בי יותר

כי כשאני רואה את הבור

ולא מספרת לעצמי סיפורים

אני באמת יכולה לצאת ממנו

ולהתחיל לספר סיפור חדש שמסתנכרן באמת עם הלב שלי