רק על עצמי לספר ידעתי.

כמה אנחנו רגילים לברוח מעצמנו ולדבר על אחרים.. על המצב בעולם, במדינה, על המשפחה , על החברים , על השכנים.. על הם.. על הוא על היא..

הבריחה הזו היא בריחה מעצמנו

כי מה שהכייי קשה לנו זה לדבר על עצמנו

לקחת אחריות, להודות שקשה לנו.. ש"טעינו" שהתפקשש לנו..

הבריחה הזו גורמת לנו ליפול בלשון הרע

כי אנחנו לא רואים את כל התמונה

ושופטים מישהו על פי זווית אחת שראינו.. קמצוץ מתוך סיפור חיים שלם!

לכן, עלינו לספר רק על עצמנו!

זה התיקון שלנו בעולם!

אם כולנו נחזור לעצמנו, נודה בטעויות שלנו, נבקש סליחה , נסלח לעצמנו, נבין שעשינו את הכי טוב שלנו, נלמד , נשתפר , נהיה בחמלה לילד/ה שבתוכינו והכייי נקח אחריות על החיים שלנו, תגיע הגאולה! זו הגאולה!!!

ה' לא סילק את אדם וחוה מגן עדן בגלל שאכלו מעץ הדעת

אלא בגלל שלא לקחו אחריות..

אדם האשים את חוה

חוה האשימה את הנחש

והנחש הוא בכלל נשלח ע"י ה'

כי אין עוד מלבדו! אין!

אז אין מה להצטער על מה שהיה, אלא להסתכל קדימה, לבחור בחיים באמת ולקחת אחריות על חיינו! להיות בחמלה אלינו ולהבין שאנחנו בני אדם וחלק מלהיות אדם זה גם לקבל את זה שאנחנו מועדים לפעמים ולא תמיד הכל מושלם כמו שאנחנו רואים בעיני רוחינו, לקבל שאנחנו נשמה בתוך גוף ובאנו לכאן בדיוק בשביל זה, בשביל להתרחק כדי להתקרב. ממש כמו פעימות הלב

כיווץ והתרחבות

באנו לפעום