אז.. עושה קצת סדר ושמחה ליידע כאן ברוך ה' במה אני עוסקת

לעסק שלי קוראים *דרכי*

בו אני משלבת 3 תחומים שה' בירך אותי בהם ונתן לי מתנות יקרות בכדי שאעביר אותן לעולם.

*אמנות* *תיאטרון* *הקשבה*

*אמנות*

יוצרת מתנות מיוחדות בעבודת יד (צריבה על עץ, מחברות, קנבסים ועוד..)

חוגים וסדנאות אמנות במגוון רחב של חומרים וכלים.

*תיאטרון*

חוגי תיאטרון פלייבק

סדנאות חד פעמיות לגיבוש צוותים

הופעות פלייבק (מתאים לכל אירוע שבו רוצים לחבר בין אנשים).

*הקשבה*

שיחת הקשבה .פשוט אוזן קשבת מכילה ומקבלת.

מפגשים אישיים המשלבים הקשבה דרך ביטוי דרך אמנות.

מפגשים אישיים המשלבים הקשבה דרך כלים מעולם התיאטרון וקלפים רגשיים.

*מתאים לכל הגילאים.

תודה לה' על הזכות להעביר *דרכי* מתנות כאלו מרגשות לעולם.

תודה לך ה' על כל הריפוי שאתה מעביר דרכי

שנזכה כולנו להיות שליחים נאמנים ולקיים את תכלית בריאתינו כאן

באהבה

 "עברתי הרבה בחיים.. מלחמות.. דברים קשים..איבדתי חברים במלחמה, הייתי נשוי ל2 נשים , לא בו זמנית, שתיהן הלכו לעולמן ואני נשארתי בחיים"

הוא אמר לי היום במפגש

איש עם עיניים כחולות וצלולות וחיוך קטן על פניו

האיש הזה בן 92!

שאלתי אותו: "מה עזר לך להתמודד עם הדברים הכואבים בחיים?"

"אני סלחן" הוא אמר ונשען על המקל

"כל החיים שלי הייתי ככה סלחן, זה עזר לי "

כמה אפשר ללמוד מהאיש היקר הזה.. לסלוח זה סוד גדול מאוד!

כשאנחנו סולחים

אנחנו משחררים את עצמנו מהפגיעה

אנחנו בוחרים בחיים

אנחנו בוטחים בה'יתברך שיעשה צדק ומשפט

אנחנו סולחים לעצמנו

אנחנו כובשים את היצר והאגו שמסיתים אותנו להילחם ולהעניש , משחררים את עצמנו מהקול שרוצה לחנך את כל העולם.

אנחנו מנקים מתוכינו רעל של כעסים.

כשאנחנו סולחים .. אנחנו לוקחים אחריות ויודעים שכל מה שקרה .. אפילו הגרוע ביותר.. קרה לא סתם.. יש שם שיעור ומתנה עבורינו .

כשאנחנו סולחים אנחנו לומדים לשים את הגבול שלנו ולא לחכות שהאחר ישמור עלינו, זה התפקיד שלנו בלבד ואף אחד לא יעשה אותו במקומינו.

כשאנחנו סולחים אנחנו מפסיקים להאשים, מפסיקים לנסות לחנך, מפסיקים לנסות לשלוט על העולם, מפסיקים להילחם ומתחילים לחיות באמת.

כשאנחנו מסכימים לראות את הכאב שלנו ולאהוב את עצמנו עם הכאב,אנחנו מבינים שכאב הוא חלק מהחיים ,אך זה לא חייב להמשיך לכאוב ולנהל אותנו, אנחנו מחזירים את הכח אלינו ומביטים על הכל מלמעלה ויכולים להשתחרר ולסלוח ולחיות את חיינו, כל רגע מחדש!

תודה לך ה', תודה על המתנות היקרות שאתה שם בדרכי.

 בואו ננשום עמוק

אנחנו לא הגוף שלנו וגם לא האישיות שלנו ..
אלו התחפושות שלנו בעולם הזה בגילגול הזה..
אנחנו אינסופ . טיפה מתוך אוקיינוס אינסופי של אהבה וחסד

 כמה מילים לפעמים מסבכות

אני רואה שאנחנו דווקא שואפים לאותו הדבר

תודה לאל! יש תקווה!

עכשיו רק להביט ולהבין איך לחיות יחד בכבוד הדדי, בתקשורת פתוחה ושנצליח ב"ה לזהות אלימות מוחצנת ומוסתרת ולא לשתף איתה פעולה.

אמן שדווקא לא נלמד מהעבר , מלחמות לא פותרות דברים, רק מטאטאות אותם מתחת לשטיח.. מה שפותר דווקא זה הקבלה הפנימית ומתוכה נובע הפתרון מעצמו

 יש בתוכי

תינוקת,פעוטה,נערה מתבגרת, בחורה, עלמה, אישה, מבוגרת, זקנה..
כולן בי שבט נשי מרהיב!
הן לא אני.. הן פשוט בי

 "אלוהים שלח אותך!" היא קראה לעברי בדרכי החוצה מהמועדון .

ואיי יש ללב .. כל כך עמוק..

התחלתי להעביר חוג תיאטרון פלייבק לאנשים שבנו במו ידיהם את המדינה .

אנשים בני 80 פלוס פלוס

עם אינסופפפ סיפורי חיים שהם סוחבים עליהם ובתוכם.

הבקשה הכי עמוקה שלהם היא קשר אנושי..

להקשיב , לדבר .. לראות עיניים, אנשים..

"אני מודה לאלוהים בכל רגע שיש לנו את המועדון הזה! אני יוצאת.. פוגשת אנשים, צוחקים, מדברים, מספרים על החיים, כל אחד על החיים שלו, זה עושה לי טוב בלב"

כמה מעט דרוש כדי לשמח אדם.. הקשבה, מילה טובה, דיבור מחזק, הבנה.. המעט הזה הוא הכל! הוא עולם ומלואו!

אם כל אחד מאיתנו יהיה עם מישהו מבוגר במשך שעה בשבוע .. יקשיב, ישוחח איתו.. יתחולל כאן משהו גדול!

לפעמים .. יש לי תחושה שאנחנו .. כולנו.. כמובן גם אני.. נסחפים למסכים, למילים היפות ופחות פועלים ומתנהגים את אותן המילים היפות, ב"ה שנזכה להתנהג את המילים היפות , נתרגם אותן למעשים, כי שם נמצאת ההשפעה , שם נמצא התיקון, שם.. בעצם כאן נמצאת הגאולה!!

ועוד דבר..

לא מתוך רחמים, ממש לא!

קשר הדדי

לאדם מבוגר יש אוצרות

ולהיות איתו ולנהל איתו שיחה זו מתנה גדולה שלא נקבל באף קורס, פסטיבל, סדנה .. זה משהו אחר , חי פועם , נושם ובעל ערך עצום!!!

 רק על עצמי לספר ידעתי.

כמה אנחנו רגילים לברוח מעצמנו ולדבר על אחרים.. על המצב בעולם, במדינה, על המשפחה , על החברים , על השכנים.. על הם.. על הוא על היא..

הבריחה הזו היא בריחה מעצמנו

כי מה שהכייי קשה לנו זה לדבר על עצמנו

לקחת אחריות, להודות שקשה לנו.. ש"טעינו" שהתפקשש לנו..

הבריחה הזו גורמת לנו ליפול בלשון הרע

כי אנחנו לא רואים את כל התמונה

ושופטים מישהו על פי זווית אחת שראינו.. קמצוץ מתוך סיפור חיים שלם!

לכן, עלינו לספר רק על עצמנו!

זה התיקון שלנו בעולם!

אם כולנו נחזור לעצמנו, נודה בטעויות שלנו, נבקש סליחה , נסלח לעצמנו, נבין שעשינו את הכי טוב שלנו, נלמד , נשתפר , נהיה בחמלה לילד/ה שבתוכינו והכייי נקח אחריות על החיים שלנו, תגיע הגאולה! זו הגאולה!!!

ה' לא סילק את אדם וחוה מגן עדן בגלל שאכלו מעץ הדעת

אלא בגלל שלא לקחו אחריות..

אדם האשים את חוה

חוה האשימה את הנחש

והנחש הוא בכלל נשלח ע"י ה'

כי אין עוד מלבדו! אין!

אז אין מה להצטער על מה שהיה, אלא להסתכל קדימה, לבחור בחיים באמת ולקחת אחריות על חיינו! להיות בחמלה אלינו ולהבין שאנחנו בני אדם וחלק מלהיות אדם זה גם לקבל את זה שאנחנו מועדים לפעמים ולא תמיד הכל מושלם כמו שאנחנו רואים בעיני רוחינו, לקבל שאנחנו נשמה בתוך גוף ובאנו לכאן בדיוק בשביל זה, בשביל להתרחק כדי להתקרב. ממש כמו פעימות הלב

כיווץ והתרחבות

באנו לפעום

 פנינים:

ילדה היום בחוג :"כשאהיה גדולה אני רוצה להיות ענייה"

אני:"למה?"

ילדה: "כי אני רוצה לגור ביער , בטבע!"

אני:"אז את תהיי בעצם עשירה! עשירה מבפנים."

ילדה:"מה זה עשירה מבפנים?"

אני :" יש עשירה מבחוץ ועשירה מבפנים, עשירה מבחוץ זו מישהי שיש לה בית גדול, מכונית והרבה כסף

ועשירה מבפנים זו מישהי שהיא שמחה בלב , יש לה אמונה ואהבה והיא פשוט מרגישה עשירה , לא משנה אם יש לה כסף או לא. "

ילדה: "אז אני רוצה להיות עשירה מבפנים!"

אני:"אפשר גם וגם ! מאחלת לך שתהיי גם עשירה מבחוץ וגם עשירה מבפנים"

ילדה:"אבל מבפנים זה הכי חשוב"

אני: "נכון מאוד "

 במשחק של הקורבן מקרבן

יש עוד "תפקיד"

הוא נקרא ה"מגן" הוא נמצא באמצע ומנסה לפייס

מנסה לעשות שלום

אבל הוא סופג משני הצדדים

מתקפה של מניפולציות רגשיות אלימות

בעיקר מצד הקורבני

למרות ששניהם קורבנות גם המקרבן וגם הקורבן

ה"תפקיד" הזה רק מתדלק את הסיטואציה

הוא לא רק בפנים

הוא ממש באמצע

באמצע שדה הקרב של הקורבנות

מן "קדוש מעונה" שבאמת סך הכל רוצה שיהיה טוב

הוא מספר לעצמו שהוא לא משתתף במשחק

שהוא מחוץ לסיטואציה

אבל זה שקר.. זו הגנה שמכסה על כל

שבעצם הוא רק גורם לסיטואציה "לבעור" יותר

עולה לי דימוי..

זה כמו הסצינה שתמיד צוחקים על ערסים

וערס אחד אומר: "תחזיק אותי או שאני לא יודע מה אני עושה לו"

אז.. אני עוזבת

אני לא מחזיקה יותר

לא מגינה יותר

די!

הספיק לי התפקיד הזה

תפקיד נוראי!!

תודה על כל מה שלמדתי

ועכשיו..

הגיע הזמן לשחרר את עצמי

מלהציל את העולם!

אני מצילה את עצמי

זה.. בעצם להציל את העולם באמת!!

 חלום טוב חלום שלום

בחלומי ראיתי כלב מתוק

פרוותו שחור לבן

והפרווה שלו קופצת.. כמו שהיא בדרך כלל קופצת כשמגיע חרק עליה..

רק שלפתע הראו לי

שהיא קופצת

כי מישהו שנפטר מלטף אותה

רק שאנחנו כאן לא רואים את זה בדרך כלל

הם כאן איתנו

כולם

בדרך אחרת

חיים ביננו

בצורה אחרת

חופשיים מהגוף

זה לא למעלה למעלה

זה למעלה מראייתנו ותפסיתינו

אין באמת אובדן, אין באמת פרידה.. זה הכל אשלייה של העולם הזה..

אולי לדעת את זה , מפחית את הכאב ..

 כאב הוא חלק מהחיים

אבל יש לחיים עוד המוןןן חלקים.. התרגשות, שמחה, תקווה

יש לנו פסנתר של מגוון זוויות לסיפור שלנו, אם ננגן רק בקליד אחד של הכאב.. כך יראו חיינו

יש עוד המון קלידים וכמה המנגינה יפה שמנגנים את מנגינת החיים במלואה

 "הרבה זמן לא צחקתי ככה.תודה"

"אנחנו מכירים הרבה זמן ופעם ראשונה שהוא ככה נפתח אליי ומספר לי סיפור אישי"

"ממש הופתעתי לטובה, בהתחלה לא ידעתי מה את רוצה מאיתנו וממש נהינתי !"

"יש לי כל כך הרבה סיפורים , לא יודעת מאיפה להתחיל לספר, זה קשה"

"את ממש מצליחה להוציא את הסיפורים מהלב, ה' נתן לך מתנה"

"הסיפורים כל כך כואבים שאני רוצה לשכוח , אבל אני לא יכול"

אלו חלק מהתגובות שהמשתתפים בקבוצת הפלייבק שהנחתי אתמול והיום אמרו ושיתפו.

מה שמשותף לכל המשתתפים הללו הוא שהם בני 70 פלוס

אנשים שעברו כל כךךךך הרבה!!

אחד המשתתפים שסיפר היום, בן 93!

אז.. באתי עם תכנית ועם תרגילי תיאטרון

גם אתמול וגם היום

אבל תוך כדי הבנתי..

הייתי קשובה והבנתי שהקבוצה הזו לא מתחברת לתרגילי התיאטרון שהכנתי.. הם רוצים לשתף , להתבטא ומצד שני... יש כל כך הרבה שלא יודעים מאיפה להתחיל .. או שהדחיקו ושתקו כל כך הרבה שפתאום לספר על עצמם סיפור נראה כל כך קשה ומוזר..

אז .. לאט לאט ובהקשבה

יצאו להם הסיפורים

והקסם קרה

ברוך ה'.. כל כך מרגש ויקר ערך

אמרתי להם כמה הם חשובים!

כמה הנסיון חיים שלהם והסיפור חיים שלהם הוא דבר יקר! אוצר של ממש!

כמה חשוב שהם יספרו את הסיפורים האלו

מכל כך הרבה בחינות זה חשוב!!

זה חלק מהפאזל המשפחתי .. המשפחה המצומצמת, המורחבת והמורחבת יותר.. קהילה, עם, אנושות..

הסיפורים האלו הם ריפוי גדול למספר ולמקשיב !

פעם היינו יושבים סביב המדורה או בשכונה ומספרים סיפורים.. זה היה הטיפול של פעם.. ביטוי והקשבה!

אז רוצה לשתף ולצעוק לעולם

שבו עם מישהו מבוגר ותקשיבו לו

לעיתים הם יספרו מיד

לעיתים יחברו הרבה סיפורים יחד

לעיתים יגידו שהם לא זוכרים

כדי לתת לסיפור עמוק לצאת לאור

צריך להיות פשוט נוכחים , קשובים, לשאול שאלות להתעניין באמת ולהבין שהסיפור שנמצא שם בתוך הלב של האדם הזה , הוא אוצר גדול! ומעבר לכך.. האדם שיושב מולנו עם פנים חרושות קמטים הוא אוצר גדול מאוד!!

ושם.. בהקשבה הזו

נמצא ריפוי גדול

יותר ממה שאנחנו מסוגלים לשער..

 "את יודעת , זהר

בהתחלה רציתי שכבר הכל יהיה מסודר ועכשיו אני ממש נהינת מלסדר את המקדש שלנו"

כל כך התרגשתי שהיא אמרה לי את זה אתמול!

ילדה שמגיעה אליי למפגש רגשי בו אנחנו יוצרות יחד מקדש.. מלא בכל מיני חפצים קטנים ויפים.. עלים.. פרחים.. צדפים.. פיסלונים.. משפטים..ונרות! זה הטקס שלנו.. בסוף כשהכל מוכן, מדליקות את הנרות ומביטות בעולם הקטן הזה שיצרנו יחד במשך שעה וקצת..

המשפט הזה שהיא אמרה..

כל כך ריגש אותי

בעצם כל החיים אנחנו רוצים כבר שדברים יהיו מוכנים

אבל אם זה היה ככה באמת .. לא היו החיים.. חיים!

החיים נוצרים מהתהליכים שאנחנו עוברים

מה.. לסדר כל פעם מחדש

וה.. לסדר הזה .. לעשות.. לעבור דרך

זה מה שיוצר את הכיף, את הסיפוק, את ההערכה!

ממש התובנה של האלכימאי..

האוצר הוא אוצר בזכות הדרך שאנחנו עוברים עד שאנחנו מגיעים אליו.. והוא נמצא ממש כאן.. בתוכינו

ואנחנו מגיעים אליו כל פעם מחדש.. כבראשית

תודה על הרגע המרגש הזה

שהילדה הזו הגיעה לתובנה הזו מהמפגשים שלנו יחד, זו זכות כל כך גדולה עבורי! תודההה לך ה' על כל הזכויות שאת שם בידיי וכל התזכורות המתוקות שאתה שולח אליי

כל הרגשות:

25Tal Kainan, אלאונורה פיין ו23 נוספים