"מה? אתה עוד כאן?"
אני אומרת לו..
לפחד
"חשבתי שכבר הלכת מזמן..
סליחה.. לא מתכוונת לפגוע בך.. אתה לא נפגע נכון?"

"לא.. לא ..את חמודה, אני פשוט עדיין מפחד..
אבל הרבה פחות מפעם.." הוא עונה לי בקול חלש

"תגיד את האמת.. זו תחפושת נכון? אתה לא באמת פחד..
תגלה לי מי אתה באמת"
אני אומרת לו בקול רך ובטוח

"נכון.." הוא מסמיק ומחייך
"את כבר יודעת מי אני באמת"

"כן..
אני יודעת.."
אני אומרת ומחבקת אותו
והוא נמס עוד קצת ושב להיות מי שהוא באמת..
אהבה 💓