דפים

יום שני, 3 בפברואר 2020

למדתי להיות שחקנית!
לא בבית ספר למשחק..
עשיתי דוקטורט
אבל לא באוניברסיטה
הסיטואציה שאליה הנשמה
שלי בחרה להגיע
הבית שבו גדלתי
אילצו אותי ללמוד
להיות שחקנית ממש טובה!
לשים חיוך מזויף
ולומר שהכל בסדר!
לנשום עמוק
כשהלב שלי רועד בפנים
ולדבר בביטחון
עד כמה שיכולתי..
לנסות להצחיק
ולשנות את הנושא
וחס וחלילה שיהיה שקט
כי כשיש שקט
יכולה להגיע סערה
אז..
למדתי לדבר ולדבר ולדבר
כי פחדתי שהיא תגיע..
גדלתי בבית
עם אמא ואבא
שהיו שני ילדים פצועים
אמא שלי עשתה את הכי טוב שהיא יכלה
ואבא שלי עשה את הכי טוב שהוא יכל
וזה יצא להם הרבה פעמים עקום.. עקום ופצוע ושבור
וכבר עשיתי עבודה וריפוי
מול אמא
ומול אבא
ובטח עוד אעשה
וכבר הבנתי את אמא ואת הילדה שהיא היתה
וכבר הבנתי את אבא ואת הילד שהוא היה
ובטח עוד אבין..
אבל עכשיו הגיע תורי..
להבין את הילדה שהייתי
את הילדה שתמיד בתוכי
שנושאת בתוכה זיכרונות..
הילדה שהייתי
אני..
הייתה עסוקה
בלהגן..
להגן על אמא מאבא
וכדי להגן הייתי צריכה להיות "חזקה"
אז עמדתי על המשמר בלילה..
וקמתי עייפה לבית הספר
אבל הייתי צריכה לעטות על עצמי חיוך מזויף ולומר שהכל בסדר .. כדי לא להדאיג .. כדי לא לעורר שדים..
וגם בבית הספר
הייתי " ילדה טובה"
כי מה אמא שלי צריכה עוד דאגות ?
ומה יתעורר אצל אבא שלי אם לא אהיה "ילדה טובה"?
לא היה לי מקום להישבר..
רק בשירותים
הייתי מוצאת רגע
עם עצמי
לבכות ולצרוח בשקט
בזמן שאני מורידה את המים
כדי שלא ישמעו את התסכול שלי..
הייתי סוגרת את האסלה
יושבת על הרצפה
עם הגב על הדלת
ובוכה..
בוכה בשקט
ומדברת עם אלוהים..
מבקשת ממנו
שהסיוט הזה ייגמר
שההורים שלי
כבר יתגרשו
ויתנו לי שקט..
והנה מתעורר שוב הקול המגונן..
אמא שלי היא אמא מדהימה!
קיבלתי המון אהבה ממנה
ועוד המון מעבר
ואבא שלי..
עשה מבחינתו תיקון לילדות שהוא גדל בה..
ועדיין..
זה יצא עקום כל כך..
ויש בי המון קולות
קול הנשמה שמבינה הכל מלמעלה..
קול הלב שמבין וחומל
קול ההגיון שגם מבין
והם סולחים כל הקולות ומבינים
ועכשיו רגע
בא לי להקשיב לקול של הילדה שבי.. שרגע לא מבינה אף אחד
רק משמיעה את הכאב שלה
ורק רוצה
שאבין אותה
אחרי שהבנתי את כולם
אבין אותה
לא אחפש פתרונות
והסברים
פשוט אבין אותה
ואחבק אותה
עם הכאב הגדול הזה💞
אני
כאן
איתך
ילדה
שלי
אני כאן !
תודה לך 💞

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה