יש ימים כאלה
שבא לי פשוט
להישאר מוגנת בשמיכה
לא בא לי לצאת אל העולם
לא בא לי שיצפו ממני לשום דבר
לא בא לי להיות נוכחת
ומכילה
בא לי רק להיות
פשוט להיות ככה עם עצמי
בלי לעשות כלום
אבל..
אני בכל זאת
יוצאת אל העולם
כי יש שם אנשים וילדים שמחכים לראות אותי
וכן.. הם גם מצפים ממני
כל מיני צפיות
ו.. אני
כשאני לא עונה על הציפיות
יש משהו שמתכווץ בתוכי
ואני מסתכלת על המשהו הזה
ורואה שהוא כזה מתוק
שיש לו כזו כוונה טובה
ואני אומרת לו..
לחלק הזה
שזה ממש בסדר
שלא עמדתי בצפיות
של האנשים
ופתאום
..
אני בעצם מגלה
שהאנשים זה סתם תירוץ
אני בעצם ציפיתי מעצמי
וקצת לא עמדתי בצפיות האלו
אז הגיע החלק הזה..
המאוכזב..
וכיווץ אותי
אז אני נושמת עמוק
ומסתכלת על כל החלקים האלו ברוך..
ואומרת להם:
"איך שאני זה הכי טוב ואני יודעת שעשיתי את הכי טוב שלי לאותו הרגע"
ואז גם אני אומרת לאלוהים:" אין אין.. אני לא יכולה לעשות את זה בלעדיך.. אני פשוט צריכה להיזכר שאני שליחה שלך וזהו וכל מה שיצא ועבר דרכי זה פשוט מדויק, בלי לבקר ולשפוט אם זה טוב או לא טוב.. אם זה יצא ככה אז זה מושלם "
וזהו.. להניח לעצמי
לראות את הכיווץ החמוד
ולעשות מקום להתרחבות
להיות בביטול מול ה' יתברך ולתת ביטוי לכל מה שרוצה לעבור דרכי מבלי לצפות ומבלי לרצות .. פשוט להיות ,להיות ,להיות 💞