אתמול בבית הכנסת
החלטתי לנסות להתפלל מהסידור
זה תמיד מפגיש אותי עם דברים
ואני ניגשת לתפילה מהסידור
כילדה תמימה וסקרנית
חוקרת וקשובה
קוראת בתמימות וקשובה לכל מה שעולה בי
ואני קוראת.. וקוראת..קולטת שלחלק אני מתחברת
חלק מזדעזעת... חלק לא מבינה.. וחלק מרגישה..
ואני עוצרת לרגע..
ואומרת לאלוהים..
"מה זה? ממש עשו אותך ערס כאן.. מפחיד ומאיים.. עם מלא תנאים כאלו ש.. אם לא .. אז ככה וככה.."
והוא מחייך ואומר לי.. "כן.. זו גרסה לא מעודכנת פשוט.. ככה זה היה פעם.. ששש.. אל תגלי לכולם, יש עוד אנשים שצריכים את זה.."
ואני מחייכת.. ועצובה בו זמנית "כן.. הם בסוף יגלו את האמת.. שכולך אהבה.. ושהם לא באמת צריכים איומים כדי להתנהג יפה.. "
"טוב.. אז להישאר להתפלל?" אני שואלת
"את באמת רוצה שאני אענה לך על זה? נתתי לך בחירה חופשית , את יודעת שאני אוהב אותך ללא תנאי, את יודעת שהתפילה זה בשבילך.. לא בשבילי..ואת זוכרת שאת לא צריכה לרצות אותי ואפילו מומלץ שלא , התשובה אצלך"
אני מחייכת... איך הוא תמיד יודע מה לענות לי.. אל מלא רחמים! מלא באהבה.. כל כולו
אז הגוף שלי כבר מאותת לי ללכת..
אני קמה..
קצת מרגיש פיספוס.. אבל אז...
החזן מקריא את כל השערים שנפתחים:
אחחחח בדיוק מה שהנשמה שלי רצתה
שער הרחמים, שער הפרנסה, שער הבריאות, שער השמחה..
ואני עוצמת עיניי , שמה יד על ליבי ומודה על הרגע הזה
ותוהה לעצמי.. למה לא אומרי שערי האהבה..
ועונה לעצמי..
כי הכל זה אהבה , אין שער לאהבה, היא כל השערים, היא הכל
החלטתי לנסות להתפלל מהסידור
זה תמיד מפגיש אותי עם דברים
ואני ניגשת לתפילה מהסידור
כילדה תמימה וסקרנית
חוקרת וקשובה
קוראת בתמימות וקשובה לכל מה שעולה בי
ואני קוראת.. וקוראת..קולטת שלחלק אני מתחברת
חלק מזדעזעת... חלק לא מבינה.. וחלק מרגישה..
ואני עוצרת לרגע..
ואומרת לאלוהים..
"מה זה? ממש עשו אותך ערס כאן.. מפחיד ומאיים.. עם מלא תנאים כאלו ש.. אם לא .. אז ככה וככה.."
והוא מחייך ואומר לי.. "כן.. זו גרסה לא מעודכנת פשוט.. ככה זה היה פעם.. ששש.. אל תגלי לכולם, יש עוד אנשים שצריכים את זה.."
ואני מחייכת.. ועצובה בו זמנית "כן.. הם בסוף יגלו את האמת.. שכולך אהבה.. ושהם לא באמת צריכים איומים כדי להתנהג יפה.. "
"טוב.. אז להישאר להתפלל?" אני שואלת
"את באמת רוצה שאני אענה לך על זה? נתתי לך בחירה חופשית , את יודעת שאני אוהב אותך ללא תנאי, את יודעת שהתפילה זה בשבילך.. לא בשבילי..ואת זוכרת שאת לא צריכה לרצות אותי ואפילו מומלץ שלא , התשובה אצלך"
אני מחייכת... איך הוא תמיד יודע מה לענות לי.. אל מלא רחמים! מלא באהבה.. כל כולו
אז הגוף שלי כבר מאותת לי ללכת..
אני קמה..
קצת מרגיש פיספוס.. אבל אז...
החזן מקריא את כל השערים שנפתחים:
אחחחח בדיוק מה שהנשמה שלי רצתה
שער הרחמים, שער הפרנסה, שער הבריאות, שער השמחה..
ואני עוצמת עיניי , שמה יד על ליבי ומודה על הרגע הזה
ותוהה לעצמי.. למה לא אומרי שערי האהבה..
ועונה לעצמי..
כי הכל זה אהבה , אין שער לאהבה, היא כל השערים, היא הכל
לקראת סיום הצום
הלכתי לכיוון בית הכנסת
ואז הסתכלתי לשמים
הם היו יפים והיה אויר כל כך טוב
הרגשתי שאני רוצה ללכת לטיול שקיעה
"מה ? אני לא אשמע שופר?" לרגע נחרדתי
ומיד חייכתי.. " השופר אצלי בלב "
טיילתי לי בשטח
השמים היו יפים
פגשתי ילדים, פגשתי שתי נשמות יקרות וכלבים
איזה כיף , חשבתי לעצמי
ההחלטה הזו, הקשובה
לפגוש את עצמי באמת , מעבר לכל מה שחשבתי ש"אני"
ותוך כדי הישיבה שם מול הנוף שמרגיש לי הכי בית
אלוהים מחייך וקורץ לי
" בסדקים שנוצרים ב"אני" שלך , שם אני נכנס, ה"אני" הופך חזרה לאינ שהוא "
תודה תודה תודה
הלכתי לכיוון בית הכנסת
ואז הסתכלתי לשמים
הם היו יפים והיה אויר כל כך טוב
הרגשתי שאני רוצה ללכת לטיול שקיעה
"מה ? אני לא אשמע שופר?" לרגע נחרדתי
ומיד חייכתי.. " השופר אצלי בלב "
טיילתי לי בשטח
השמים היו יפים
פגשתי ילדים, פגשתי שתי נשמות יקרות וכלבים
איזה כיף , חשבתי לעצמי
ההחלטה הזו, הקשובה
לפגוש את עצמי באמת , מעבר לכל מה שחשבתי ש"אני"
ותוך כדי הישיבה שם מול הנוף שמרגיש לי הכי בית
אלוהים מחייך וקורץ לי
" בסדקים שנוצרים ב"אני" שלך , שם אני נכנס, ה"אני" הופך חזרה לאינ שהוא "
תודה
תודה תודה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה