אתמול לפני כניסת החג
קרה לי נס גדול
הייתי שבורת לב ובכיתי הרבה על כך שהרצון הגדול שלי לאהבה זוגית עדיין לא התממש
התקשרתי לחבר נשמתי יקר לליבי שתמיד מעודד אותי
ומחזק אותי באמונה ברגעים כאלו..
שוחחנו והוא נדהם מהעיתוי שהתקשרתי אליו
אמר שבדיוק היום נשלח הפתק האחרון שבו כתוב מה עתיד להיות כל השנה לכל אדם..
ולכן מברכים: "פתקה טובה"
הוא ייעץ לי להתפלל ולבקש מה' יתברך את מה שלבי כל כך מבקש ,את מה שנשמתי כמהה לו כל כך..
קרה לי נס גדול
הייתי שבורת לב ובכיתי הרבה על כך שהרצון הגדול שלי לאהבה זוגית עדיין לא התממש
התקשרתי לחבר נשמתי יקר לליבי שתמיד מעודד אותי
ומחזק אותי באמונה ברגעים כאלו..
שוחחנו והוא נדהם מהעיתוי שהתקשרתי אליו
אמר שבדיוק היום נשלח הפתק האחרון שבו כתוב מה עתיד להיות כל השנה לכל אדם..
ולכן מברכים: "פתקה טובה"
הוא ייעץ לי להתפלל ולבקש מה' יתברך את מה שלבי כל כך מבקש ,את מה שנשמתי כמהה לו כל כך..
אהבה זוגית משורש הנשמה!
הוא אמר שהרגע הזה הוא ממש היישורת האחרונה לשנה זו וחשוב שאתפלל בלב נשבר ואתחנן.. ולא מתוך שאני משכנעת את אלוהים, כי אין מה לשכנע ,כי בוודאי שהוא רוצה עבורי את הכי טוב תמיד, אלא שיראה לי היכן אני חוסמת אותו מלהעניק לי את הטוב ביותר עבורי 💞
וכך היה..
כשהסתיימה השיחה
הייתי כך שוכבת בסלוני
וביקשתי.. ביקשתי מכל הלב
וגם אפילו עוד ירדו דמעות
וכבר חשבתי שהן נגמרו..
אך הן הוסיפו לזלוג..
ואני מבקשת ומתחננת..
כשלפתע..
צלצל הטלפון שלי
ועל המסך ראיתי שזה אבא שלי..
כל כך לא רציתי לדבר עם אף אחד ובטח לא איתו..
התרגלתי כל כך להיות "חזקה"
מולו.. שלא יראה אותי ב.."חולשתי"..
ומול אימי התרגלתי להיות "חזקה"כדי לא להכביד עליה ולא להדאיג אותה ובעיקר כדי "להגן" עליה...
השתקתי את הטלפון
והמסך המשיך להבהב..
פתאום נזכרתי במשפט של הרב פנגר ..שדווקא רגעים כאלו קשים הם עת רצון מאוד גדולים! ואם מצליחים להתגבר עליהם ומתפללים התפילה חזקה פי כמה וכמה..
חשבתי לעצמי... שום דבר לא במקרה.. איך בדיוק עכשיו אבא שלי מתקשר..
החלטתי לענות
והחלטתי לא לשחק אותה "חזקה" אלא להיות בדיוק כפי שאני עכשיו שבורת לב או בשפה קלה יותר.. עצובה
על אף שאני יודעת שזה אינו עצב , כי בוודאי שגם כל זה לטובתי העליונה ביותר ולכן אני שמחה על כך,עם כל שברון ליבי.
עניתי לשיחה ואמרתי שאני עצובה, שיתפתי גם למה
אבי היה עצוב לשמוע אותי כך ואמר שהוא מתפלל עליי ועל אחי תמיד והוא כל כך רוצה עבורינו את הכי טוב ושנמצא זוגיות טובה..
הוא גם הוסיף ואמר..
"אבל גם את צריכה.." אבל עצרתי אותו ואמרתי לו שהוא אינו יודע מה שאני עושה ושזה ממש לא עוזר לי לשמוע את זה.. שאני מבינה את כוונתו הטובה אבל אני לא מסוגלת לשמוע את זה עכשיו..
הוא קצת התגונן אבל הבין
"אני אעשה הכל.. תגידי לי מה לעשות ואני אעשה! אני אעשה הכל כדי לעזור לך רק תגידי לי מה.." זה היה מיוחד.. ומרגש..
מי שקורא את זה חושב שזה אולי מובן מאיליו
בשבילי.. כל השיחה הזו היא ממש לא מובנת מאילה..
אמרנו חג שמח והשיחה הסתיימה
ואז.. חשבתי לעצמי
מה קרה פה עכשיו
אני מתפללת
לפתע אבא שלי מתקשר
אני מחליטה בתעצומות נפש לענות לשיחה וחושפת את רגשותיי ואז הוא אומר לי את המשפט הזה..
ואוו..
חשבתי קצת ואז החלטתי מה אני רוצה לבקש ממנו..
את הצעת העזרה הזו אני לא מפספסת חשבתי לעצמי
התקשרתי שוב ואמרתי לו שחשבתי מה יעזור לי..
"יעזור לי שפשוט תקשיב לי, בלי לתת לי עצות ,בלי להתגונן, בלי לחפש אשמים. פשוט תקשיב לי ותבין אותי"
"בטח! אני אקשיב לך ! אני אשמח להקשיב לך"
הצלחתי לבטא את מה שבלב שלי ובכיתי ואמרתי לו שהזוגיות שלו ושל אמא היתה נוראית שאני זוכרת זכרונות קשים וכואבים וזה השפיע עליי
שאני לא מאשימה אף אחד ואני לא רוצה שיסביר לי כלום רק יקשיב ויבין אותי..
הוא כן קצת התגונן אבל ככל שחזרתי ואמרתי שאני לא מאשימה ושאני יודעת שהכל קרה מאלוהים, הוא הקשיב ואמר שהוא מבין..
אחרי השיחה
החלטתי שאני מתקשרת לאמא שלי, שיתפתי אותה וגם לה אמרתי שאפילו שהיא היתה הקרבן בזוגיות הזו כעסתי עליה
ושבעצם שניהם היו קרבנות..
היה הסכימה איתי
ואמרה שהיא מבינה אותי..
השיחות האלו עם ההורים שלי רגע לפני כניסת החג
היו כביכול משהו קטן
אבל ממש היו משהו ענק
הבנתי פתאום שבתוך תוכי
הילדה שבי..אני רציתי להעניש את ההורים שלי , במיוחד את אבא שלי שלא יזכו לראות אותי מתחתנת ומביאה ילדים..
פתאום הבנתי שהענשתי את עצמי בעצם..
ושאם אלוהים לא מעניש
בטח שאני לא צריכה להעניש ואני בכלל לא מאמינה בעונשים.. לכל אדם מגיעה מחילה ורחמים וגם ככה לכל מעשה שלנו יש תוצאה שלפעמים נראית כמו עונש אבל בעצם זו פשוט תוצאה של מעשינו...
חומה ענקית נמסה לה והתמוטטה בתוכי...
אני מוחלת, אני מוחלת,אני מוחלת.. סליחה,תודה, אני אוהבת אותך💞
כך קיבלתי את חג הושענא רבה ושמחת תורה השנה!
הוא אמר שהרגע הזה הוא ממש היישורת האחרונה לשנה זו וחשוב שאתפלל בלב נשבר ואתחנן.. ולא מתוך שאני משכנעת את אלוהים, כי אין מה לשכנע ,כי בוודאי שהוא רוצה עבורי את הכי טוב תמיד, אלא שיראה לי היכן אני חוסמת אותו מלהעניק לי את הטוב ביותר עבורי 💞
וכך היה..
כשהסתיימה השיחה
הייתי כך שוכבת בסלוני
וביקשתי.. ביקשתי מכל הלב
וגם אפילו עוד ירדו דמעות
וכבר חשבתי שהן נגמרו..
אך הן הוסיפו לזלוג..
ואני מבקשת ומתחננת..
כשלפתע..
צלצל הטלפון שלי
ועל המסך ראיתי שזה אבא שלי..
כל כך לא רציתי לדבר עם אף אחד ובטח לא איתו..
התרגלתי כל כך להיות "חזקה"
מולו.. שלא יראה אותי ב.."חולשתי"..
ומול אימי התרגלתי להיות "חזקה"כדי לא להכביד עליה ולא להדאיג אותה ובעיקר כדי "להגן" עליה...
השתקתי את הטלפון
והמסך המשיך להבהב..
פתאום נזכרתי במשפט של הרב פנגר ..שדווקא רגעים כאלו קשים הם עת רצון מאוד גדולים! ואם מצליחים להתגבר עליהם ומתפללים התפילה חזקה פי כמה וכמה..
חשבתי לעצמי... שום דבר לא במקרה.. איך בדיוק עכשיו אבא שלי מתקשר..
החלטתי לענות
והחלטתי לא לשחק אותה "חזקה" אלא להיות בדיוק כפי שאני עכשיו שבורת לב או בשפה קלה יותר.. עצובה
על אף שאני יודעת שזה אינו עצב , כי בוודאי שגם כל זה לטובתי העליונה ביותר ולכן אני שמחה על כך,עם כל שברון ליבי.
עניתי לשיחה ואמרתי שאני עצובה, שיתפתי גם למה
אבי היה עצוב לשמוע אותי כך ואמר שהוא מתפלל עליי ועל אחי תמיד והוא כל כך רוצה עבורינו את הכי טוב ושנמצא זוגיות טובה..
הוא גם הוסיף ואמר..
"אבל גם את צריכה.." אבל עצרתי אותו ואמרתי לו שהוא אינו יודע מה שאני עושה ושזה ממש לא עוזר לי לשמוע את זה.. שאני מבינה את כוונתו הטובה אבל אני לא מסוגלת לשמוע את זה עכשיו..
הוא קצת התגונן אבל הבין
"אני אעשה הכל.. תגידי לי מה לעשות ואני אעשה! אני אעשה הכל כדי לעזור לך רק תגידי לי מה.." זה היה מיוחד.. ומרגש..
מי שקורא את זה חושב שזה אולי מובן מאיליו
בשבילי.. כל השיחה הזו היא ממש לא מובנת מאילה..
אמרנו חג שמח והשיחה הסתיימה
ואז.. חשבתי לעצמי
מה קרה פה עכשיו
אני מתפללת
לפתע אבא שלי מתקשר
אני מחליטה בתעצומות נפש לענות לשיחה וחושפת את רגשותיי ואז הוא אומר לי את המשפט הזה..
ואוו..
חשבתי קצת ואז החלטתי מה אני רוצה לבקש ממנו..
את הצעת העזרה הזו אני לא מפספסת חשבתי לעצמי
התקשרתי שוב ואמרתי לו שחשבתי מה יעזור לי..
"יעזור לי שפשוט תקשיב לי, בלי לתת לי עצות ,בלי להתגונן, בלי לחפש אשמים. פשוט תקשיב לי ותבין אותי"
"בטח! אני אקשיב לך ! אני אשמח להקשיב לך"
הצלחתי לבטא את מה שבלב שלי ובכיתי ואמרתי לו שהזוגיות שלו ושל אמא היתה נוראית שאני זוכרת זכרונות קשים וכואבים וזה השפיע עליי
שאני לא מאשימה אף אחד ואני לא רוצה שיסביר לי כלום רק יקשיב ויבין אותי..
הוא כן קצת התגונן אבל ככל שחזרתי ואמרתי שאני לא מאשימה ושאני יודעת שהכל קרה מאלוהים, הוא הקשיב ואמר שהוא מבין..
אחרי השיחה
החלטתי שאני מתקשרת לאמא שלי, שיתפתי אותה וגם לה אמרתי שאפילו שהיא היתה הקרבן בזוגיות הזו כעסתי עליה
ושבעצם שניהם היו קרבנות..
היה הסכימה איתי
ואמרה שהיא מבינה אותי..
השיחות האלו עם ההורים שלי רגע לפני כניסת החג
היו כביכול משהו קטן
אבל ממש היו משהו ענק
הבנתי פתאום שבתוך תוכי
הילדה שבי..אני רציתי להעניש את ההורים שלי , במיוחד את אבא שלי שלא יזכו לראות אותי מתחתנת ומביאה ילדים..
פתאום הבנתי שהענשתי את עצמי בעצם..
ושאם אלוהים לא מעניש
בטח שאני לא צריכה להעניש ואני בכלל לא מאמינה בעונשים.. לכל אדם מגיעה מחילה ורחמים וגם ככה לכל מעשה שלנו יש תוצאה שלפעמים נראית כמו עונש אבל בעצם זו פשוט תוצאה של מעשינו...
חומה ענקית נמסה לה והתמוטטה בתוכי...
אני מוחלת, אני מוחלת,אני מוחלת.. סליחה,תודה, אני אוהבת אותך💞
כך קיבלתי את חג הושענא רבה ושמחת תורה השנה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה