אתמול כשישבתי בדוכן שלי
בשעות הראשונות
התרכזתי בלצרוב
הייתי שקועה באמנות שלי
נהינתי ממש
אבל באיזה שהוא שלב
תפסתי את עצמי על חם!
"את בורחת.." אמרתי לעצמי..
"אני?? מה פתאום! ממה אני בורחת?" עניתי בתדהמה ובתמימות..
"את לא נותנת לעולם לראות אותך במלואך.. את הלב היפה שלך!"
התבוננתי בזה
נתתי לזה לשקוע
אבל אלוהים לא חיכה
וישר שלח לי סימנים..
הסימן הראשון היה
המוכר שמכר בדוכן לידי
הוא פנה לילדה שעמדה והביטה בדוכן שלי ומשך את תשומת ליבה לדוכן שלו..
האמת.. שזה הכעיס אותי
אבל שחררתי..
ואז כנראה הוא קלט..
החזיר את תשומת ליבה לדוכן שלי ואמר: "ראית מה היא עושה איזה יופי.. אבל היא לא כל כך מדברת .."
"אני??? אני לא מדברת?.. ואווו חחחחח.. זו בדיחה?"
זה מיד הקפיץ אותי
ושוב כעסתי..
אבל כמובן שהוא היה השליח
הצלחתי להירגע ולהבין שהוא השליח..
הצבתי גבול ואמרתי לו תודה על העזרה ושאני מסתדרת..
ועדיין.. גם אחרי הסימן הזה
לא הבאתי את כל מה שרצה לצאת דרכי.. סיננתי.. ביימתי..
המשכתי לצרוב ואמרתי לעצמי שמי שרוצה שיבוא אליי! האגו מיסך את הראייה שלי..
כמעט ולא תיקשרתי
מהפחד שילכו..
ובכל זאת..
באו והלכו
ואני בשלי.. המשכתי לצרוב..
ואז..
הצורב הפסיק לפתע לעבוד..
נשמתי עמוק
מיד ידעתי שעליי להקשיב
לסימן הזה
"איפה האש שבך..? תני לה לצאת!" מיד אמרתי לעצמי..
התחלתי פשוט בלהביט באנשים
ופתאום התעורר בי הרצון לגעת בלב שלהם!
רצון שתמיד קיים בי מאז שאני זוכרת את עצמי!
התרגשתי!
הזכרתי לעצמי שאנשים קונים
יותר חוויה ,כי הם מתחברים לאדם ,יותר מאשר המוצר עצמו.. ומה זה אנשים.. אני קונה ככה.. בדיוק ככה!
ופתאום בכלל בכלל לא עיניין אותי שיקנו ממני..
רציתי פשוט לגעת לאנשים בלב!
חייכתי לעצמי
"תודה אלוהים! תודה שאתה מזכיר לי!"
נשמתי עמוק
ומאותו הרגע
נכנסתי לזמן קסם..
הכל קרה בזרימה מדהימה
וממש הרגשתי בשליחות
לא הרגשתי בעבודה,לא בדוכן,לא מוכרת..
ממש בשליחות..
הצורב חזר לפעול
כשביקשתי מילד
לעזור לי ולומר: "הוקוס פוקוס!"
והראשונה שראתה ומיד התמגנטה אליי היתה ילדה שקוראים לה דריה 💗
שהזכירה לי שאני ,את ואתה
כ ו ל נ ו הבית של אלוהים!
תודה!!!
בשעות הראשונות
התרכזתי בלצרוב
הייתי שקועה באמנות שלי
נהינתי ממש
אבל באיזה שהוא שלב
תפסתי את עצמי על חם!
"את בורחת.." אמרתי לעצמי..
"אני?? מה פתאום! ממה אני בורחת?" עניתי בתדהמה ובתמימות..
"את לא נותנת לעולם לראות אותך במלואך.. את הלב היפה שלך!"
התבוננתי בזה
נתתי לזה לשקוע
אבל אלוהים לא חיכה
וישר שלח לי סימנים..
הסימן הראשון היה
המוכר שמכר בדוכן לידי
הוא פנה לילדה שעמדה והביטה בדוכן שלי ומשך את תשומת ליבה לדוכן שלו..
האמת.. שזה הכעיס אותי
אבל שחררתי..
ואז כנראה הוא קלט..
החזיר את תשומת ליבה לדוכן שלי ואמר: "ראית מה היא עושה איזה יופי.. אבל היא לא כל כך מדברת .."
"אני??? אני לא מדברת?.. ואווו חחחחח.. זו בדיחה?"
זה מיד הקפיץ אותי
ושוב כעסתי..
אבל כמובן שהוא היה השליח
הצלחתי להירגע ולהבין שהוא השליח..
הצבתי גבול ואמרתי לו תודה על העזרה ושאני מסתדרת..
ועדיין.. גם אחרי הסימן הזה
לא הבאתי את כל מה שרצה לצאת דרכי.. סיננתי.. ביימתי..
המשכתי לצרוב ואמרתי לעצמי שמי שרוצה שיבוא אליי! האגו מיסך את הראייה שלי..
כמעט ולא תיקשרתי
מהפחד שילכו..
ובכל זאת..
באו והלכו
ואני בשלי.. המשכתי לצרוב..
ואז..
הצורב הפסיק לפתע לעבוד..
נשמתי עמוק
מיד ידעתי שעליי להקשיב
לסימן הזה
"איפה האש שבך..? תני לה לצאת!" מיד אמרתי לעצמי..
התחלתי פשוט בלהביט באנשים
ופתאום התעורר בי הרצון לגעת בלב שלהם!
רצון שתמיד קיים בי מאז שאני זוכרת את עצמי!
התרגשתי!
הזכרתי לעצמי שאנשים קונים
יותר חוויה ,כי הם מתחברים לאדם ,יותר מאשר המוצר עצמו.. ומה זה אנשים.. אני קונה ככה.. בדיוק ככה!
ופתאום בכלל בכלל לא עיניין אותי שיקנו ממני..
רציתי פשוט לגעת לאנשים בלב!
חייכתי לעצמי
"תודה אלוהים! תודה שאתה מזכיר לי!"
נשמתי עמוק
ומאותו הרגע
נכנסתי לזמן קסם..
הכל קרה בזרימה מדהימה
וממש הרגשתי בשליחות
לא הרגשתי בעבודה,לא בדוכן,לא מוכרת..
ממש בשליחות..
הצורב חזר לפעול
כשביקשתי מילד
לעזור לי ולומר: "הוקוס פוקוס!"
והראשונה שראתה ומיד התמגנטה אליי היתה ילדה שקוראים לה דריה 💗
שהזכירה לי שאני ,את ואתה
כ ו ל נ ו הבית של אלוהים!
תודה!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה