כמה ניסית לשכנע , להוכיח, להעיר, להציג עובדות וסימנים.. דיברת ובכית ושיחררת ,חשבת ששיחררת.. ושוב שיחררת.. כמה כמה למדת וצמחת.. ואואוו כמה..

וכשהגעת לשם גילית שהכל הוביל אותך.. איך לא? חזרה לעצמך.. ממש כמו בסיפור שאת הכי אוהבת האלכימאי.. כי אפילו שאת אומרת לכל העולם שהתשובה בפנים.. כן.. כן.. לפעמים גם את שוכחת.. לפעמים את בורחת וחוסמת ונסגרת ומפחדת מנטישה עדיין, ומעלה חומות הגנה ומבצרים.. עם כל העבודה שאת עושה .. כן יש עדיין גם את זה.. את החסימות והפחדים האלו שצצים משום מקום .. אז במקום ללכת לאוטומט למה שתמיד התרגלת וזה להעביר ביקורת ולכעוס על עצמך ולבדוק מה לא הסתדר כאן בתמונה.. כי כמובן שאת אוהבת להבין הכל כי את חכמה, במקום להכנס למערבולת של המערבולת.. פשוט תנשמי עמוק ותחבקי אותך שם .. עם כל המערבולת וכל החסימות והפחדים.. עם כל הביקורת שתצוץ כמובן.. עם כל הסחל'ה.. עם כל השדים (שהם בעצם לא באמת שדים) ,שם בתוך מערות ליבך , במקום הכי אפל, פשוט תחבקי אותך עם כל הכאב הזה שעולה וראי מי מגיעה שם מתוך החושך.. ילדתך האהובה .. כולה קורנת אור, שמחה שהגעת אליה אחרי הרבה זמן ששכחת לראות אותה באמת! ככה בהכי פשוט.. בלי ניתוחים וחפירות.. פשוט ככה להיות איתה שם בתוך הלב שלכן ולנשום, רק לנשום יחד בתוך החיבוק אותך, את כל כולך ולאהוב ככה, בדיוק ככה <3