היום הקמתי דוכן בפסטיבל..
דוכן מלא בכל טוב
האמת.. שכבר היו לי דוכנים בעבר,אבל הם לא דרשו ממני כזו היערכות..
לעמוד בדוכן משלי
ולמכור את האמנות שלי
זה דבר שהוא כלל לא פשוט עבורי.. אפילו מאתגר!
הרגשתי לרגע שאני "מציקה" אם אני אומרת שלום למי שמגיע לדוכן.. כי זה כנראה מה שאני מרגישה לפעמים ממוכרים.. שה"שלום" שלהם הוא לא תמים.. יש שם איזה מפלצת מכירות שתתעורר ותנסה לטרוף אותי.. ואז אני ישר מתגוננת והולכת..
פתאום הייתי בעמדת המוכרת..
ואפילו חששתי לומר "שלום"
נשמתי
עשיתי סיבוב בין הדוכנים האחרים..
ניסיתי לשחרר
אבל הקטע עם ה"לשחרר"
הוא.. שלא צריך לנסות לשחרר
אלא פשוט לנשום ולהיות
וכך עשיתי
זה לקח די זמן
אבל אמרתי לעצמי
שבאתי להינות..
וזה לא משנה בכלל אם ארויח
בעצם... כבר הרווחתי
את עצמי!
נשמתי עמוק
הגיעה כבר השעה 21:00
ואני יושבת כבר מ16:00 ועדיין לא קנו..
הכל טוב
נשמתי
ופשוט הייתי
אני!
ואז .. קרה משהו
שלא ציפיתי ולא דמיינתי בכלל שיקרה..
הגיעה מישהי לדוכן שלי
והתחילה להביט בתליונים
היא נגעה בהם
ולפתע.. עלו לה דמעות בעיניים..
היא ממש התרגשה מהאמנות שיצאה דרכי..
בן זוגה הגיע והיא אמרה לו שהיא רוצה 2 תליונים
על האחד כתוב:
"ובחרת בחיים"
ועל השני
" הכי חשוך לפני עלות השחר.."
חיברתי לתליונים חוט
מההתרגשות לקח לי זמן להכניס את החוט לחור של התליון .. אבל בסוף הצלחתי!
אמרתי לה שהיא הראשונה שקונה ממני ! היא התפלאה ממש ואמרה לי שוב כמה היא התרגשה מהאמנות שלי 😊
ואפילו הם בחרו לשלם לי יותר ממה שביקשתי..
איזה סיפתח ואוווו
סיפתח מאלוהים!!!
מרגש כל כךךך כל כךך כל כךךך !!!
אחר כך מכרתי שלט למשפחה מקסימה,נפרדתי משלט שהיה אצלי כמה שנים וממש הייתי מחוברת אליו..
ולפינלה..
שתי ילדות מתוקות להפליא
שקנו ממני תליונים בהזמנה אישית.. עם השם שלהן מצד אחד וצד שני חד קרן וסוס 😊

💗תודה תודה תודה💗!!!