לילה.
כולם הלכו לישון.
רק שניהם עוד ערים.
בונים חומה בינהם.
חומה שתגן.
והפחד רק גובר וגובר..
מכסה עוד ועוד את הלב הטהור בכעס ושנאה.
והם עוד ערים..
הם כבר זקנים ועוד בוערת בהם החימה והחומה.
והילדים.. הילדים עצובים.
הם רק רוצים לשחק ולהינות מהעולם הזה.
הם רוצים לבוא ולחבק.
הם רוצים לבחור באהבה!
ומה ימיס את אותה החומה והחימה..?
רק חומה של האהבה..
ומי יזכיר את אותה האהבה הטהורה?
המורים הדגולים של עולמינו
הילדים!