שוב אני שבה אל האי
ושם באי ,שוב אני פוגשת אותי
הפעם אני שונה
אני למודת ניסיון
מכירה את עצמי ..קצת יותר טוב
עוד שכבה כבר ירדה
שם באי אותי פוגשת אותו
הפעם הוא שונה קצת
הוא נראה אחרת
מתנהג אחרת
הפעם הוא למוד נסיון
מכיר את עצמו.. קצת יותר טוב
ועוד שכבה כבר התקלפה לה
הפעם.. אנו פתוחים ללמוד ביחד עוד ,את האי הקסום והמסתורי הזה ,שנקרא זוגיות..
אנחנו אוחזים ידיים..
אהבה משתקפת.. ניבטת ונובטת משני צידיה של המראה..
אנחנו היא המראה..
הפעם.. הפעם אנחנו צועדים יחד ,בקצת קשוב וטבעי.
הפעם.. אני לא רצה מהר לראש ההר..
הפעם.. הוא אינו מסתרך בהתנשפות אחריי אל הפסגה.
הפעם אני לא בורחת כשהוא צועד בקצב שלי ..
הפעם יש התמסרות הדדית לדרך..
הפעם יש הקשבה ונאמנות כל אחד לעצמו, לביחד שנוצר ולאדמה שעליה אנו צועדים..
יש לנו זמן לחוות ולהכיר את האי המופלא הזה יחד
הפסגה נמצאת שם .. אנו רואים אותה.. אך אנחנו לא ממהרים.. הדרך היא החשובה..
ויש פעמים שארצה גם עם עצמי לחקור את האי וגם הוא.. ואדע כמוהו ,שאנחנו יחד על האי ..
ואם ארצה לעוף .. אפרוש כנפיים ואבחר מחדש לחזור אל האי ולהמשיך לטייל איתו.
וגם הוא, ידע שיש בו את החופש לבחור לעוף ולבחור בי מחדש בכל רגע..
גם נעוף לנו יחד ונשב לנו על הר גבוה ונצפה באי הקסום שלנו כדי לראות הכל קצת מלמעלה..
ונשוב ונלמד אותו יחד.. ונלמד על עצמנו.. נעצים כל אחד את כנפיו שלו ושל האחר..
ואולי יום אחד נחליט לעוף יחד לאי חדש.. אי הודאות..
ואדע שהפעם .. אני לא אוכלת מעץ הדעת..
הפעם אני מתמסרת ללא נודע.. לתהליך.. לכאן ועכשיו..
הפעם.. אני מתמסרת להוויה, לאהבה..
הפעם.. אני אוכלת מעץ החיים
ושם באי ,שוב אני פוגשת אותי
הפעם אני שונה
אני למודת ניסיון
מכירה את עצמי ..קצת יותר טוב
עוד שכבה כבר ירדה
שם באי אותי פוגשת אותו
הפעם הוא שונה קצת
הוא נראה אחרת
מתנהג אחרת
הפעם הוא למוד נסיון
מכיר את עצמו.. קצת יותר טוב
ועוד שכבה כבר התקלפה לה
הפעם.. אנו פתוחים ללמוד ביחד עוד ,את האי הקסום והמסתורי הזה ,שנקרא זוגיות..
אנחנו אוחזים ידיים..
אהבה משתקפת.. ניבטת ונובטת משני צידיה של המראה..
אנחנו היא המראה..
הפעם.. הפעם אנחנו צועדים יחד ,בקצת קשוב וטבעי.
הפעם.. אני לא רצה מהר לראש ההר..
הפעם.. הוא אינו מסתרך בהתנשפות אחריי אל הפסגה.
הפעם אני לא בורחת כשהוא צועד בקצב שלי ..
הפעם יש התמסרות הדדית לדרך..
הפעם יש הקשבה ונאמנות כל אחד לעצמו, לביחד שנוצר ולאדמה שעליה אנו צועדים..
יש לנו זמן לחוות ולהכיר את האי המופלא הזה יחד
הפסגה נמצאת שם .. אנו רואים אותה.. אך אנחנו לא ממהרים.. הדרך היא החשובה..
ויש פעמים שארצה גם עם עצמי לחקור את האי וגם הוא.. ואדע כמוהו ,שאנחנו יחד על האי ..
ואם ארצה לעוף .. אפרוש כנפיים ואבחר מחדש לחזור אל האי ולהמשיך לטייל איתו.
וגם הוא, ידע שיש בו את החופש לבחור לעוף ולבחור בי מחדש בכל רגע..
גם נעוף לנו יחד ונשב לנו על הר גבוה ונצפה באי הקסום שלנו כדי לראות הכל קצת מלמעלה..
ונשוב ונלמד אותו יחד.. ונלמד על עצמנו.. נעצים כל אחד את כנפיו שלו ושל האחר..
ואולי יום אחד נחליט לעוף יחד לאי חדש.. אי הודאות..
ואדע שהפעם .. אני לא אוכלת מעץ הדעת..
הפעם אני מתמסרת ללא נודע.. לתהליך.. לכאן ועכשיו..
הפעם.. אני מתמסרת להוויה, לאהבה..
הפעם.. אני אוכלת מעץ החיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה