אתמול פגשתי חלק שאני לא אוהבת בי..
היא היתה נראית כל כך שבירה .. פגועה.. כאילו עברה סופה..
זה היה החלק הביקורתי שבי..
והיא עמדה שם מולי ופשוט היתה החלק הזה..
כבר נפגשתי איתו בעבר.. עם החלק הזה.. איתה ..
הסברתי לו..לה.. שאני מקבלת אותו ..אותה
אבל אני לא יכולה להכיל אותה.. אותו
לא רוצה שתהיה.. יהיה חלק מחיי..
ככה מרחוק זה נעים לי..
ומקרוב זה מכווץ ושורף מידי כדי שאסכים..
וחשבתי שוב על כך שהכל זה אני ואני זה הכל..
הכל השתקפויות..
הכל נמצא בתוכינו במינונים כאלו ואחרים..
כשמשהו מקפיץ..מכווץ ..מכעיס אותנו זה בעצם המקום שלא מקבל את החלק הזה בתוכינו..
החלק שמפחד מהחלק השני שישתלט עליו..
מפחד שהוא יתעצם ..
 ובמקום להתעצבן ולפחד .. כל שכדאי שנעשה הוא נגיד לו.. אני מקבל אותך כמו שאתה! אני מודע לקיומך.. אני לא מתכחש לך . אני לא מתעצבן עליך..אתה מי שאתה.. אבל הגבול הוא כאן .. טוב לי רק ביקורת קטנה שנשמעת מדי תקופה שהיא במינון המדויק לי..
זה מה שטוב לי.. זה מה שאני יכולה להכיל .. אני קשובה ונאמנה לי..
והחלק.. הוא יכול להיפגע
היא נפגעה.. הרגשתי את זה..
 אבל זה הגבול שלי ואם אעבור אותו רק שהחלק לא יפגע.. זה כבר יפגע בי ואז יווצר מעגל של קורבנות..
עצם הצבת הגבול.. תגרום לה להציב את הגבול שלה.. וזה באמת קרה..
היא אמרה..
לא טוב לי להיות איתך בקשר
והאמת..
שהיה בי חלק שנפגע
אבל החלק ששמח היה גדול יותר
ועכשיו אני מבינה
שהיא גם הציבה לי מראה
מראה של הגבול .. של המינון
ת ו ד ה על כל החלקים שבי שמשתקפים במציאות בצורות אדם..
תודה על הזכות לראות את הכל בי ובי את הכל
ותודה על הזכות הגדולה לעשות שלום ..
*****
 תודה על מקלחת עם מים מלאים תובנות.. ( פתאום נפל האסימון במקלחת..וחשבתי כמה ידע המים מעבירים אלינו..)