"הלו.. שלום .. הגעתי לפחד?"
"כן מדבר.. מי זאת?"
"זאת אני.. זהר"
"זהר? מה .. מה את רוצה? מאיפה יש לך את המספר שלי? המספר שלי חסוי.. אממ.. מה .. מה .. למה התקשרת?"
"האמת.. התקשרתי לשאול מה שלומך? מזמן לא באת ו.. תהיתי לי מה איתך? מה אתה עושה?"
"אממ.. מה.? מה אני עושה?.. אממ.. האמת .. לא משהו מיוחד.. כרגיל את יודעת, עבודה , בית, מחשבות.."
"הבנתי.. חשבתי.. אולי בא לך לקפוץ אליי לקפה..."
"קפה?"
"יש גם תה אם אתה רוצה..ויש גם חלב סויה , אל תדאג"
"אממ.. אוקי.. למה את רוצה שאני אבוא..? זה נשמע קצת מפחיד אני חייב להיות כנה.. שנים שלא הזמינו אותי.."
"האמת.. רציתי לדבר איתך קצת וגם להודות לך"
"להודות לי??? על מה?"
"כן.. אתה תמיד מאוד דואג לי ואכפת לך ממני וסך הכל .. אתה רוצה שיהיה לי טוב.. אפילו שאתה קצת מגזים לפעמים עם החרדות שלך.. אבל באמת.. אתה סך הכל בא בכוונה טובה.."
"ואוו.. אממ.. אוקי.. תודה.. ואוו.. אני לא יודע מה לומר באמת.. ממש ריגשת אותי עכשיו.. אני עם דמעות בעיניים.."
"זה באמת מכל הלב.. טוב אז אתה בא לקפה..? "
"בתנאי אחד.."
"כן.. "
"בעצם .. לא תנאי.. סתם משאלה.."
"בטח.. אני מקשיבה.. מה המשאלה שלך?"
"אממ.. קצת נבוך לבקש.. אבל יאללה אני אהיה אמיץ פעם אחת בחיים שלי.. אני אשמח לחיבוק..."
"משאלתך נענתה באהבה... יאללה בוא כבר המים רתחו "
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה