חירות זו בחירה

לצאת לחירות זו בחירה
בחירה בתוכנו
יש לנו בכל רגע בחירה לראות את אותו דבר מגוון צבעים
אנחנו בוחרים איך לראות את הדברים
לפעמים אנחנו זוכרים משהו שבכלל לא קרה בדיוק איך שקרה
הפסח הזה השתחררתי מזיכרון ש"האכלתי" כל כך הרבה זמן
כל כך רציתי להאמין בו והוא באמת הפך להיות חלק ממני
אבל.. הוא עיכב אותי הוא חסם אותי ומשהו לא הסתדר לי..
זה היה מוזר
הייתי עבד של הזיכרון הזה
הזיכרון המתוק הזה הפך להיות אמונה
ובגלל שהוא לא היה מדויק .. גם האמונה לא היתה מדויקת
מה שגרם לי לחסימה

מעניין שהכל קרה בפסח גם הזיכרון .. וגם ההשתחררות ממנו
או יותר נכון הדיוק שלו

הבנתי משהו על התאהבות שהיתה לי
הבנתי שלא התאהבתי ברגע אחד וזה חזק ממני
חשבתי כך..
חשבתי שזו אהבה גורלית
כזו שחזקה ממני
שלא משחררת ממני

ופתאום הגיעה אליי נשמה מופלאה
שהזכירה לי שגם אז..היו לי חששות
היו לי התלבטויות
אבל האומץ והחיבור ניצחו והחליטו לפתוח את הלב
הבנתי שבחרתי
שזה לא בחר בי
בחרתי לפתוח את הלב
באומץ

ו.. ואווו כמה שזה משחרר
כמה שזה מרגיש מדויק

חיבורים נוצרים כל הזמן
בעצמות שונות..
אך הבחירה להתאהב
זו הבחירה לפתוח את הלב
למרות כל הפחדים והחששות
לחבק את האי ודאות
ב א ה ב ה

אני בוחרת בחירות לפתוח את הלב שלי באומץ