דפים

▼

יום ראשון, 10 בינואר 2016

הקול שבי\ זהר מלכה

הקול שבי\ זהר מלכה
אני איתי
אני עם עצמי
אני ביחד עימי
אני אף פעם לא לבד
כשאני אני
עם עצמי
נאמנה
וקשובה
לאמת
לקול שורשיי
להכל שבתוכי
הוא אינו מעורבב
עם קולות מבחוץ
אינו מבין במה צריך
לא אומר שאמרו כך וכך
לא מציג נתונים סטטיסטים
וגם לא מסתכל על העבר
גם לא על העתיד
קול נקי
צלול
קול הבראשית שלי
שיודע הכל
בלי מילים
ללא הסברים
ככה
פשוט
ושלם!


ב- אין תגובות:

יום שבת, 2 בינואר 2016

אמת


במקום שבו מעין שופע של יצירה,
שם הלב שלי הכי נכון
שם הוא נמצא
באמת!
ב- אין תגובות:

חכמת הלב\ זהר מלכה

איך הגעת אליי
בלי תיכנון מוקדם
ביום ללא אור
הגעת לחיי

וההגיון אמר שוב ושוב
שלא ולא ולא
והפחד
הזהיר מכל הסכנות והאחריות
ואוף... מה אני צריכה את זה עכשיו?

ורק הלב..
הלב לא ויתר
והתאהב כל רגע יותר ויותר
למרות כל הקשיים
שהיו ושיהיו ושעכשיו

כמה אור הבאת אליי
כמה אהבה
אהבה טהורה

שצועקת כן כן כן כל הזמן
וכבר לא שומעים את הפחד וההגיון
כי קולם הפך חלש והם הפכו קטנים
וגם הם נשבו בקסם..
והם עכשיו מאוהבים

תודה תודה תודה
על האהבה הזאת
על האור שהבאת אליי
ביום בלי אור

תודה שלימדת אותי
כמה חכם הלב שלי


ב- אין תגובות:

שוב\ זהר מלכה

שוב זה לא אתה
שוב אני לא אני
שוב הקול שמגן עליי
שאוהב אותי
שלוחש לי את האמת
בחיבוק
בדמעה
באהבה
שוב זה הזמן לשוב
לשוב חזרה אליי
לאור
לקול שמזכיר לי
מי אני
ויאמר לי בבוא העת
שוב ושוב..
שזה כן אתה!




ב- אין תגובות:

הגיון הלב \ זהר מלכה

הגיון ה <3

אני מוותרת עליו
לא.. אין לי סיבה הגיונית
אפילו המוח שלי אומר לי:
רגע רגע.. מה את עושה?
שניה אולי בכל זאת?

מנסה למצא מליון סיבות למה כן להישאר
והוא מצליח למצא מליון ואחת
עושה את תפקידו הנדרש בתור הגיון

אבל אז הלב
עומד שם עם פרצוף כזה שעוד שניה עומד לבכות
כמו ילד קטן
מתוק כזה
הלב שלי הגדול והעצום

"למה? למה אתה עומד לבכות? "אני שואלת
" את שוב לא מקשיבה לי" הוא אומר בעצב..
"אל תוותרי עליי"
"נכון.. הוא באמת מקסים... " הוא אומר "אבל אבל.."
"כן.." אני אומרת... "אבל מה?"
וההגיון ממשיך.. "כן!! אבל מה? יש לך סיבה.. הא הא?? ! "
"שניה.. תן לו רגע " אני מגנה עליו..
...הוא שותק
ואומר לפתע בפשטות "ככה.."

"ככה!!!?!!!!????!!.?" המוח המרוקאי עולה על פיוזים!!?
"מזתומרת ככה!!!"
ככה זאת סיבה?

ואני שם יושבת באמצע...
קרועה
מה לעשות? מה?

ואז.. הוא מחייך עם לחלוחית בקצה עינו הנוצצת
ואומר לי..."אין אבל... אין סיבה הגיונית
פשוט כי ככה אני מרגיש... "

אז מה את בוחרת?
ב- אין תגובות: